תא"ק 4071/07

תקציר

המחלוקת במקרה זה נסובה סביב השאלה האם התובע זכאי לשלוח דרישות נוספות לנתבעים לאחר ששולמה דרישה קודמת, במיוחד בעקבות התפתחויות חדשות ביחס לנפגע. העובדות נוגעות לפציעה שאירעה בשנת 2000 ואשר המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) העניקה לה פיצויים. בשנת 2004 דרש המל"ל מהנתבעים פיצויים, ששולמו בחלקם. יתרה נדרשה, עם ריבית, אך נראה כי סכום זה לא שולם במלואו. השאלה העומדת על הפרק היא האם אי תשלום יתרת יתרת זכות זו מקנה למל"ל זכות לשלוח דרישות נוספות לנתבעים, במיוחד לאחר שינוי במצבו של הנפגע. פסק הדין קובע כי הדרישה המקורית הוסדרה במלואה למרות יתרת החוב בסך 12.06 ₪. התשלום ששילמו הנתבעים היה בתוך פרק הזמן שנקבע על ידי המל"ל ובכך שלל את הצורך בתשלום נוסף. יתר על כן, התנהלות המל"ל באי מימוש יתרת היתרה משמעה ויתור, והדרישה לתשלום נוסף על בסיס זה אינה עקבית. לפיכך, הטענה כי הדרישה לא נענתה במלואה נדחית. פרשנותו של המל"ל ל"סילוק מלא" של הדרישה נבחנת אף היא, ונמצא כי היא חלה גם על מקרים בהם קיימת טענה עקרונית בדבר התחייבות הנתבע, ולא יתרת תשלום טכנית או זניחה. בהינתן שהדרישה המקורית הוסדרה במלואה, לא היה הצדקה לשלוח לנתבעים דרישות נוספות על סמך התפתחויות חדשות בעניינו של הנפגע. משכך, התביעה נדחית, והתובע חויב בהוצאות עורכי הדין של הנתבעים, בסך 8,000 ₪ בתוספת מע"מ.