רע"ב 367/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לבטל צו של ועדת שחרורים לשחרור מוקדם של אסיר. האסיר, המרצה עונש של תשע שנות מאסר בגין קשירת קשר לביצוע שוד במלטש יהלומים, הגיש לוועדת השחרורים בקשה לשחרור מוקדם לאחר שריצה שני שלישים מעונשו, בנימוק של זקנתו, מחלתה של אשתו וחרטתו על דרכיו הפליליות בעבר. ועדת השחרורים נענתה לבקשה בכפוף לתנאים מסוימים, אך בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ביטל החלטה זו בשל עברו הפלילי העשיר של האסיר ותפיסתו כמסוכן לציבור. ערעורו של האסיר לבית המשפט העליון, בטענה כי החלטת ועדת השחרורים צריכה לעמוד בעינה, נדחה. פסק הדין מדגיש את אופיו הפרטני של המקרה, נעדר כל עילה משפטית או משמעות ציבורית המצדיקה ערעור. הדו"ח מדגיש את עברו הפלילי העשיר והאלים של האסיר, המתפרש על פני עשרות שנים, ואת כישלונו לעבור שיקום יעיל. בית המשפט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי והסכים כי נשקפת מהאסיר סכנה לציבור וכי לא התקיימו בו התנאים לשחרור מוקדם לפי סעיף 3 לחוק שחרור על תנאי. כמו כן, הודגש כי הבטחות העבר של האסיר להימנע מפעילות פלילית לא קוימו, ולכן הוא אינו ראוי לשחרור על תנאי. בפסק הדין נקבע כי גילו של האסיר ונסיבותיו האישיות אינם עולים על הסיכון הפוטנציאלי לציבור, ולפיכך נדחה הערעור הן מטעמים פרוצדורליים והן מטעמים לגופו של עניין.