בש"א 4248/08

תקציר

במקרה דנן ערער המערער על אגרת בית משפט שהוטלה עליו בסך 849 ₪ בגין ערעור על החלטה בה חויב ב-1,500 ₪ כשכר טרחת הצד שכנגד. לטענתו, שכר הטרחה אינו פרופורציונלי באופן סביר לסכום שבמחלוקת. בית המשפט בחן האם מבנה שכר הטרחה הקבוע בחוק הוא חוקי ומוצדק מבחינה חוקתית. המדינה טענה נגד פטור המערער מהאגרה, והדגישה כי כל ההליכים כפופים לשכר טרחה אלא אם כן הם פטורים על פי חוק. בית המשפט דן בחוקיות ובחוקתיות שכר הטרחה, וציין כי שכר הטרחה נועד לכסות חלק מעלויות ההליך המשפטי ולא לתמחר באופן מלא התדיינות משפטית. הם משרתים מטרות כמו מניעת התדיינות קלת דעת ושמירה על ניהול שיפוטי. בית המשפט סבר כי בעוד ששכר הטרחה נראה גבוה ביחס לשווי ההליך, תביעות חוקיות כנגד מסגרות חקיקה, גם אלה הנוגעות לשכר טרחה, נושאות בנטל הוכחה משמעותי. בבואו לבחון מקרה זה, מצא בית המשפט כי המבקש לא ביסס כראוי טענות לאי חוקיות או לחוסר מידתיות של האגרה, ולא עמד בנטל המשמעותי של הוכחת פגם בתקנה. פסק הדין הכיר בכך שהמערערת לא התייחסה במידה מספקת למורכבות חוקיותה וחוקתיותה של האגרה. לפיכך, בקשתו של המבקש לפטור מאגרה נדחתה, והאגרה יראו אותה עומדת כמות שהיא בתוך 10 ימים, אחרת הערעור יידחה.