ע"א 8609/15

תקציר

התיק עוסק בשני ערעורים מאוחדים על עסקאות מקרקעין סותרות בחלקה במועצה המקומית דלית אל-כרמל. בשנת 1989 נרשם מוסטפא כבעל הקרקע, אך המועצה טענה כי רכשה את הקרקע בשנת 1988 והשתמשה בה כאתר פסולת עד שנת 2011. קיומה של העסקה הראשונה היה שנוי במחלוקת, מה גם שהיא לא נרשמה ולא הונפקה הערת אזהרה. מאוחר יותר מכר מוסטפא חלקים מהקרקע לחלבי בשנת 2012 מבלי לדעת על העסקה הקודמת, מה שהוביל לסכסוך משפטי. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המועצה על הוכחת חוזה מחייב עם מוסטפא, ודחה את טענותיו לזיוף ומרמה. למרות שהכיר ברשלנות המועצה בכך שלא רשמה את זכויותיה במשך עשרות שנים, בית המשפט העדיף את חלבי בזכויות מתנגשות במקרקעין בשל הימנעותה של המועצה מלרשום הערת אזהרה בהתאם לתקדים שנקבע בפסק דין גנץ. בערעורים נטענו טענות שונות, בהן התיישנות וחוסר תום לב מצד חלבי, אך פסק הדין אישר את זכויותיו של חלבי בשל תום ליבו ורשלנות המועצה. מוסטפא חויב לשלם הוצאות משפט הן למועצה והן לחלבי, והמועצה גם הונחתה לכסות את הוצאותיו המשפטיות של חלבי, ובכך סימנה את סיום זכויות הקניין לטובת העסקה השנייה שנרשמה על ידי חלבי.