LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בר"ע 19669-07-25

פסק-דין עבודה ארצי

📋
מספר הליך19669-07-25
📂
סוג הליךבר"ע
📅
תאריך19 באוקטובר 2025
🏛️
בית משפטעבודה ארצי
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםהטחנה בשר גלילי איכותי בע"מ נ. מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםמשה כהן

תקציר

במסגרת בקשת רשות ערעור זו, בית הדין הארצי לעבודה דן בשתי שאלות עיקריות הנוגעות להליכי ערר על החלטות להטלת עיצום כספי מכוח החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011: (1) גדר סמכותה של ועדת הערר להאריך את המועד להגשת ערר; ו-(2) היקף הביקורת השיפוטית על החלטותיה בעניין זה. **1. גדר סמכות ועדת הערר להאריך את המועד להגשת ערר:** * **הוראת החוק:** סעיף 18 לחוק קובע כי מעסיק או מזמין שירות רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה בתוך 14 ימים מיום מסירתה, וועדת הערר רשאית, "מטעמים מיוחדים שיירשמו", להאריך תקופה זו ב-14 ימים נוספים. כלומר, המועד המרבי להגשת ערר, אף עם ארכה, הוא 28 ימים ממועד מסירת ההחלטה. * **פרשנות החוק:** בית הדין קובע כי לשון החוק ברורה ומגבילה את סמכות ועדת הערר להארכה של 14 ימים בלבד. החוק אף קובע במפורש שלא תחול על הוועדה הוראת סעיף 22 לחוק בתי דין מינהליים, המאפשרת הארכת מועד מטעמים מיוחדים ללא הגבלה. בכך, המחוקק נתן דעתו באופן ספציפי לגדר הסמכות והגביל אותה, ככל הנראה מתוך רצון להבטיח הליכי ערר מהירים ותכליתיים. * **הסדר שלילי:** בית הדין קובע כי שתיקת המחוקק אינה מהווה לקונה, אלא הסדר שלילי, וכי ועדת הערר אינה מוסמכת להאריך את המועד להגשת ערר מעבר ל-28 הימים שקובע סעיף 18 לחוק, אלא אם כן קיימת הוראה מפורשת אחרת. * **הארכה בהסכמת הממונה:** שאלה מורכבת שעולה היא האם שולל סעיף 18 לחוק גם את סמכותה הטבועה של הוועדה להאריך מועד כאשר ניתנה לכך הסכמת הממונה. הצדדים בהליך לא טענו בעניין זה, ובית הדין מותיר את ההכרעה בו "לעת מצוא". עם זאת, בית הדין מציין כי ניתן לטעון שהסכמת הממונה עשויה להעיד על נכונות לוותר על סופיות ההחלטה, וכן שהכרה בסמכות זו עשויה לאזן את הפגיעה בזכות הגישה לערכאות. לצורך הכרעת הדין, בית הדין יוצא מנקודת הנחה כי הממונה והוועדה מוסמכים ליתן הארכות מועד בהסכמה. * **חידוש משפטי/פרשני:** אף שבית הדין קובע כי הוועדה אינה מוסמכת להאריך מועד מעבר ל-28 ימים, הוא מכיר בכך שהמדיניות בפועל (כפי שמפורסם באתר הוועדה) מאפשרת זאת בהסכמת הממונה, במקרים בהם הערר לא הוגש במועד מסיבות שלא היו תלויות בעוררים, או לצורך בחינת זכות להפחתת עיצום כספי. בית הדין ממליץ לוועדה לעדכן את הפרסום באתר האינטרנט שלה כך שישקף גם את המדיניות הנוגעת להפחתת עיצום כספי. **2. היקף הביקורת השיפוטית על החלטות ועדת הערר:** * **עקרון החוקיות:** בית הדין מדגיש כי לגופים שיפוטיים מוקנית סמכות טבועה בענייני סדרי דין, אך זו מוגבלת על ידי החוק המסמיך. * **חריגות המקרה:** בית הדין מחליט לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות, בשל חשיבותן וראשוניותן של השאלות המשפטיות העקרוניות, והעדר פסיקה קודמת של בית הדין הארצי בנושא. * **החלת תקנות הפגרות:** נדחית טענת המבקשים כי יש להחיל על ועדת הערר את תקנות הפגרות, כך שימי פגרת הקיץ לא יבואו במניין הימים להגשת ערר. בית הדין קובע כי תקנות הפגרות חלות רק על בתי המשפט, וכי פסיקות קודמות אינן מחייבות החלה גורפת על כל גוף מינהלי. ההחלטה של ועדת הערר שלא להביא במניין ימי פגרת הפסח מוסברת כסבירה לאור סגירת משרדיה, ואינה מחייבת החלת פגרת הקיץ. * **איחור של דקות:** בית הדין מאמץ את קביעת בית הדין האזורי כי איחור של דקות בודדות מהווה איחור בהגשה, ואינו מצדיק הארכת מועד, במיוחד כאשר הוכח כי ההחלטות נמסרו למבקשים במועד משמעותי לפני הגשת העררים. השופט ספיבק מוסיף כי אף אם ההחלטות נמסרו במועד מאוחר יותר, עדיין חלף המועד להגשת הערר. * **החלטות הממונה וסמכות הוועדה:** בית הדין רומז לאפשרות של ביקורת שיפוטית על החלטות הממונה שלא ליתן ארכה, וזאת במסגרת ערעור לבית הדין האזורי. בית הדין קובע כי ככלל, אין לשלול לחלוטין ביקורת שיפוטית על אקט מינהלי. עם זאת, השאלה האם ועדת הערר מוסמכת לבצע ביקורת כאמור על החלטות הממונה, נותרת בצריך עיון. **סוף דבר:** בקשת רשות הערעור נדחית, אך בית הדין ממליץ לוועדת הערר לעדכן את פרסומיה באתר האינטרנט בנוגע למדיניות מתן הארכות מועד. בנוסף, פסק הדין יועבר לגורמים הרלוונטיים לבחינת שינוי ההסדר הקבוע בסעיף 18 לחוק, לאור הקשיים המעשיים שהוא מעורר. **חידושים משפטיים עיקריים:** * **הגבלת סמכות ועדת הערר:** הדגשת הלכת "הסדר שלילי" ביחס לסמכות ועדת הערר להאריך מועדים להגשת ערר, ופרשנות מצמצמת של סמכותה בהתאם לנוסח סעיף 18 לחוק. * **הבחנה בין הארכת מועד ל"אי מניית ימים":** השופט איטח מציג הבחנה חשובה בין מכשיר "הארכת מועד" לבין "אי מניית ימים" (כמו בפגרות או מקרים מיוחדים), אשר עשויה להשפיע על פרשנות הוראות שונות בחוק, ולכן יש להשאירה להכרעה עתידית. * **חשיבות פרסום מדיניות:** המלצה לוועדת הערר לפרסם את מדיניותה בנוגע להארכות מועד, על מנת להבטיח שקיפות ואחידות. * **המלצה לתיקון חקיקה:** ההחלטה מעבירה מסר ברור למחוקק כי ההסדר הקיים בסעיף 18 לחוק מעורר קשיים משמעותיים ומומלץ לשקול את תיקונו. * **התמודדות עם איחורים מזעריים:** הגישה כי איחור של דקות בודדות, גם אם נגרם בסמוך לחלוף המועד, אינו עילה להארכת מועד, גם אם ניתן היה לטעון אחרת לו היו מוגשים בזמן. בסך הכל, פסק דין זה מדגיש את חשיבותן של הוראות החוק המגבילות את סמכויותיהן של ועדות ערר, אך מנגד מכיר בפער שבין לשון החוק למדיניות בפועל, וקורא לבהירות ולשקיפות ביישום ההוראות.

חקיקה מקושרת

חוק בתי דין מינהלייםחוק ההתיישנותחוק הפרשנותחוק להגברת האכיפה של דיני העבודהתקנות בית הדין לעבודה (פגרות)תקנות בתי המשפט (פגרות)תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (הפחתה של סכום העיצום הכספי)

בר"ע 19669-07-25 הטחנה בשר גלילי איכותי בע"מ נ. מדינת ישראל, עבודה ארצי (19.10.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית