תפ"ח 26566-09-16

תקציר

התיק עוסק באישום הריגה נגד הנאשם, שדקר את המנוח לאחר לילה של מתיחות ואלימות גוברת. האירוע התרחש כאשר המנוח השיכור הגיע לביתו של הנאשם ונקלע עמו לוויכוח. העימות המילולי הפך פיזי, כאשר המנוח היכה את הנאשם באגרופים ואף ניסה לתקוף אותו שוב לאחר התקיפה הראשונית. הנאשם, שסבל מחבלות מהקטטה, שלף סכין מהמטבח ודקר את המנוח שבע פעמים, מה שהביא למותו. כתב האישום המתוקן, שגובש במסגרת הסדר טיעון, לא פירט מהו היסוד הנפשי של פעולת הנאשם, האם מדובר באדישות או בפזיזות. בית המשפט קבע כי אינו יכול לדון בטענות מחוץ לתחום כתב האישום, ולכן אין צורך בקביעת היסוד הנפשי. נסיבות העבירה נשקלו, ונמצא כי המקרה אינו מתיישב עם מצבים בהם נשקפת לנאשם סכנה מיידית מהמנוח או חווה עמו מפגשים אלימים תכופים. בית המשפט הכיר בפגיעה הקשה שנגרמה לקורבנות, בהם האלמנה והקטינים. בהתחשב בעקרון הענישה ההולמת, קבע בית המשפט כי טווח הענישה הוא בין 12 ל-16 שנות מאסר. נסיבותיו הטובות של הנאשם, לרבות היעדר עבר פלילי, אורח חיים נורמטיבי וקבלת אחריות מיידית, הובילו לעונש של 13 שנות מאסר בפועל, לצד 12 חודשי מאסר על תנאי. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לאלמנה פיצוי בסך 50,000 ₪. עוד המליץ בית המשפט לרשויות שב"ס לבחון את התאמתו של הנאשם לטיפול בהתנהגות אלימה. זכות הערעור על פסק הדין בפני בית המשפט העליון נשמרה, עם מועד אחרון של 45 יום, והתייצבותו של הנאשם בכלא הדרים לתחילת ריצוי עונשו נקבעה ל-12 בנובמבר. השופטים שניהלו את התיק היו מנחם פינקלשטיין, ליאורה ברודי ורמי אמיר.