ת"א 26627-05-16

תקציר

בית המשפט הכריע בתביעה אזרחית הנוגעת לגישה לכביש, כביש 38, הגובל בחלקת אדמה, חלקה 29. התובעים, שבבעלותם חלקה 29, טענו כי הם זכאים לגישה לכביש 38, עליו חלקו הנתבעים, בעלי הקרקע הסמוכה והעירייה. בית המשפט פסק לטובת התובעים, בקובעו כי כל אדם רשאי להשתמש בדרך ציבורית כמו כביש 38 אלא אם נאמר במפורש אחרת. מאחר שתכנית המתאר לא הגבילה את הגישה לחלקות ספציפיות, ניתנה לתובעים, כמו גם לבעלי קרקעות גובלים אחרים, זכות להשתמש בה. העירייה, שהוגדרה כנאשמת מס' 2, נדרשה לסלול את הכביש, להסדיר את הניקוז ולהסיר מכשולים, לרבות עצי זית, בתוך שישה חודשים. בנוסף, נאסר על הנאשם מס' 1 לחסום לצמיתות את הגישה מכביש 38 לחלקה 29. כמו כן הוטל עליהם לשלם לתובעים פיצויים לא ממוניים בסך 15,000 ₪ ו-10,000 ₪, בהתאמה. ההחלטות בדבר הפיצוי הכספי התבססו בחלקן על חוסר יכולתם של התובעים להוכיח כי מעשי הנתבעים גרמו נזק לרכושם או נגרמו להם עלויות בגין קיר תמך. עם זאת, חוסר המעש החלקי של העירייה והתנגדותה הפעילה של הנתבעת מס' 1 הצדיקו פיצוי מסוים בגין נזק לא ממוני. שני הצדדים היו פטורים מתשלום הוצאות משפט.