בג"צ 8318/10

תקציר

העתירה, שהוגשה על ידי ארגוני זכויות אדם, ביקשה למנות חברים קבועים במועצת מקרקעי ישראל כדי להבטיח ייצוג הולם לנשים ולאוכלוסיות הערביות. על החלטת הממשלה, שמינתה חברים גברים יהודים בלבד למועצה, הוגש ערעור בנימוק של פגיעה בזכות לשוויון ואי ייצוג הולם של האוכלוסייה הערבית. בית המשפט הוציא צו על תנאי, המורה לממשלה להצדיק את היעדר הייצוג הערבי והנשי. בתגובה נקטה הממשלה צעדים למינוי מחליפים וטענה כי שיטת הייצוג הנוכחית, המצדדת במינוי מנכ"לי משרדים, מוצדקת לאור חשיבותה של המועצה. בית המשפט, שלא הסתפק בכך, הורה ליועץ המשפטי לממשלה להתערב. לאחר מכן מינתה הממשלה שלוש חברות והכריזה על תיקוני חקיקה שיבטיחו את ייצוג הערבים. התיקון מבטיח מינוי של לפחות חבר ערבי, דרוזי או צ'רקסי אחד למועצה. למרות ההתקדמות, טענו העותרים כי הייצוג עדיין אינו מספק, במיוחד בכל הנוגע לזהות הנשים שמונו ולמספרם המצומצם של החברים הערבים. בית המשפט, שהכיר במציאות החברתית ארוכת השנים ובשינויים התכופים בהרכב המועצה, קבע כי המצב הנוכחי מהווה נקודת מוצא ראויה ודחה את העתירה. בית המשפט הדגיש כי החלטתו אינה פוטרת את הממשלה מהמשך הבטחת ייצוג הולם וכי יש לבחון את ההתקדמות לאורך זמן. העותרים שמרו לעצמם את הזכות להגיש בקשה מחודשת במידת הצורך. פסק הדין ניתן ב-24.8.17 וסיכם את התיק.