ב"ל 44240-09-21

תקציר

התובע, התובע, טען כי מצב גבו נבע ממחלת מקצוע שנגרמה לו בעבודה עקב כיפוף והרמת משקולות חוזרות ונשנות, ובהמשך התמקד בשימוש בכלים רוטטים. הנתבע טען אחרת. השופטת בחנה ביסודיות את מאפייני עבודתה של התובעת אל מול עקרונות המיקרוטראומה ומצאה כי טענות התובע אינן עומדות. שגרת עבודתה של התובעת נמצאה מגוונת, לרבות פעולות ופיקוחים רבים ושונים, ובוצעה בצוות. עדותו של התובע בדבר הזמן הנדרש להחלפת המסבים הייתה סותרת, והטילה ספק במהימנותו הכוללת. עדויותיהם של מנהלו ועמיתו לעבודה של התובע הטילו ספק גם בתיאוריו של התובע על אופי עבודתו, המשקולות שהורמות והשימוש בכלים רוטטים, אשר נמצאו מוגזמים. בנוסף, התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שעבודתו כללה שימוש אינטנסיבי וממושך בכלים רוטטים כבדים, שכן הכלים שהוצגו על ידי התובע לא רטטו. כמו כן, קבע השופט כי סביר יותר שמצב גבו של התובע הוא תוצאה של תהליך תחלואה טבעי, לאור השינויים הניווניים שנצפו בבדיקת CT שבוצעה זמן קצר לאחר תאונת עבודה בשנת 2011, בה נדחתה תביעת התובע לפגיעה בגב. בסופו של דבר החליטה השופטת כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש, ולכן התביעה נדחתה. לא יהיה צו להוצאות, ולשני הצדדים יש זכות לערער על ההחלטה תוך 30 יום.