ע"פ 3227/10

תקציר

המבקש, שהורשע במסגרת הסדר טיעון במעשה מגונה בקטין על סמך הודאתו, ערער על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לאפשר לו לחזור בו מהודאתו. המבקש טען כי הודאתו ניתנה בעת שהיה במצוקה וכי הוא חף מפשע. עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא כי ההודאה נגבתה מרצונו החופשי, לאחר משא ומתן ממושך, וכי לא היו טעמים מיוחדים המצדיקים לאפשר לו לחזור בו. עוד טען המבקש, כי גילו המתקדם, עברו הפלילי הנקי והזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, מצדיקים עיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעורו. המשיב התנגד לערעור בטענה שסיכויי ההצלחה נמוכים. עם זאת, בית המשפט קיבל את בקשת המבקש, והקפיא את ביצוע עונש המאסר, תוך שהוא מדגיש כי הפיצוי המגיע למתלונן לא יעוכב. בית המשפט ציין כי אף שלא עלה בידו לקבוע כי סיכויי הצלחת הערעור גבוהים, הערעור מעורר שאלות הראויות לבחינה, במיוחד בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המבקש. המבקש היה קשיש, ללא עבר פלילי, והעבירות בוצעו לפני שנים. בית המשפט הגיע למסקנה כי איזון ראוי מחייב לעכב את עונש המאסר, אך לא את הפיצוי, עד להכרעה בערעור.