בע"א 19307-07-17

תקציר

המבקשת מבקשת לבטל צו הריסה מינהלי שהוציא המשיב הנוגע לבנייה בלתי חוקית על חלקת אדמה בכפר קאסם. המבנה המדובר מתואר כ"יציקת בטון בשטח של כ-1,060 מ"ר, קיר בטון באורך של כ-75 מ"ר בגבול הצפוני והמערבי של החלקה". לטענת המבקשת, נפלו פגמים בהוצאת צו ההריסה, לרבות העובדה שהבניין הושלם למעלה מ-60 יום לפני מועד התצהיר, הבניין אוכלס למעלה מ-30 יום לפני מועד זה, וכי חל שיהוי בלתי סביר מצד המשיב בהוצאת הצו. זאת ועוד, טוען המבקש כי נפל פגם בהפעלת סמכותו של יו"ר הוועדה המחוזית, כי היה מקום לקיים שימוע וכי הצו מהווה אכיפה בררנית. בית המשפט מוצא כי המבקש לא עמד בנטל ההוכחה ביחס לאף אחת מהטענות הללו. ראשית, לא הוכח כי הבנייה הושלמה או אוכלסה בתוך פרקי הזמן הקבועים בחוק, ועל כן הבקשה נכשלת בעילה זו בלבד. שנית, החזקה כי המעשה המינהלי היה כדין לא הופרכה על ידי המבקש. הראיות אינן תומכות בטענת המבקש כי היה שיתוף פעולה פסול בין הוועדה המחוזית לוועדה המקומית שהוביל לרכישה לקויה של סמכויות על ידי הוועדה המחוזית. יתר על כן, המבקש לא הביא ראיות מספיקות לביסוס טענתו לאכיפה בררנית, ובית המשפט מוצא כי מעשיו של המשיב היו מוצדקים בהתבסס על נסיבותיו הספציפיות של מקרה זה, לרבות שיקולי ביטחון ומשאביה המוגבלים של הוועדה המקומית. בית המשפט דוחה גם את טענת המבקש כי היה זכאי לשימוע, ומציין כי צווי הריסה נועדו להיות הליכים מהירים ויעילים. לבסוף, בית המשפט לא שוכנע כי היה שיהוי בלתי סביר במתן הצו על ידי המשיב. לפיכך, הבקשה לביטול צו ההריסה נדחית, והמבקש מחויב לשלם למשיב הוצאות בסך 5,000 ₪.