רע"א 22294-03-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **כותרת התיק:** רע"א 22294-03-26 פנחסי נ' י.ר.י ישי מערכות בע"מ ואח'. **בית המשפט:** בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים. **תאריך פסק הדין:** 23.3.2026. **השופטת:** תמר בר-אשר. **מהות העניין:** בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים, שקבעה כי מומחה שמונה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה" או "המבקש") ישיב לצדדים מחצית משכרו שכבר שולם לו, לאחר ביטול מינויו לבקשת הצדדים. --- **1. עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין:** * **זכות הערעור של צד שלישי (מומחה בית משפט) - הלכת חסן:** * **חידוש/הבהרה:** פסק הדין מרחיב את הלכת חסן, שקובעת כי מי שלא היה צד להליך בערכאה הדיונית יכול לערער על החלטה שם, אם ההחלטה מחייבת אותו בחובות או משנה את זכויותיו, וכן אם התקיים לגביו "הליך נוסף" או "משפט נילווה" כך שהפך ל"בעל דין בפועל". * **יישום בענייננו:** השופטת בר-אשר קובעת בבירור כי המומחה, אף שאינו צד להליך במובן הרגיל, הפך ל"בעל דין בפועל" בעניין שכרו, שכן ההחלטה לגבי שכרו השפיעה ישירות על זכויותיו. כמו כן, ההתנהלות סביב קביעת שכרו, כולל הגשת בקשות, תגובות והחלטות, מהווה "הליך נוסף" או "משפט נילווה". לכן, זכאי המומחה לערער על ההחלטה ולא נדרשת ממנו בקשת רשות ערעור. * **השלכה:** קביעה זו מרחיבה את היקף הזכויות של מומחים שמונו מטעם בית המשפט לערער על החלטות הנוגעות להם באופן אישי, מעבר למעמדם הרגיל כמומחים. * **הבחנה בין ערעור בזכות לבקשת רשות ערעור:** * **עיקרון:** תקנה 149(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, מאפשרת לבית המשפט לדון בבקשת רשות ערעור שהוגשה במקום ערעור בזכות, כאילו הוגש ערעור בזכות. * **יישום בענייננו:** על אף שהמבקש הגיש בקשת רשות ערעור, השופטת קבעה כי עומדת לו זכות ערעור. היא בחרה לדון בבקשה כאילו הוגש ערעור בזכות, בהתאם לתקנה, כדי להימנע מטענות פרוצדורליות. * **הגבלת ערעור על שכר מומחה מטעם בית המשפט - סעיף 1(8) בצו בתי המשפט:** * **עיקרון:** צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, סעיף 1(8), מונע מתן רשות ערעור על החלטות בעניין הטלת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ושיעורם (אלא אם ניתנו לאחר פסק דין). הפסיקה החילה עיקרון זה גם על קביעת שכר מומחה מטעם בית המשפט. * **הבחנה והבהרה:** פסק הדין מדגיש כי הוראה זו רלוונטית בעיקר לבעלי דין המבקשים לערער על שכר מומחה. בענייננו, המבקש הוא המומחה עצמו, ולכן הצו אינו חל עליו באופן ישיר. עם זאת, ההלכה הכללית לגבי הגבלת התערבות ערכאת הערעור בשכר מומחים - נותרה על כנה. * **שיקול דעת הערכאה הדיונית בקביעת שכר מומחה:** * **עיקרון:** הלכה עקבית קובעת כי קביעת שכרו והוצאותיו של מומחה מטעם בית המשפט נתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. התערבות ערכאת הערעור בה תיעשה במשורה, רק במקרים חריגים וקיצוניים. * **יישום בענייננו:** השופטת בר-אשר סקרה את ההחלטות השונות בבית משפט השלום, את ההתנהלות של המומחה והצדדים, ואת הזמן הרב שחלף (מעל שנה) מבלי שהוגשה חוות דעת. היא הגיעה למסקנה כי החלטת בית משפט השלום, שקבעה כי המומחה ישיב מחצית משכרו, היא החלטה סבירה, מאוזנת, ושוקלת את כלל השיקולים הרלוונטיים (השקעת המומחה, ההתקדמות המועטה, עיכוב ההליכים). לכן, לא נמצאה הצדקה להתערב בהחלטה זו. * **דגש:** ההחלטה מדגישה את האיזון בין זכותו של המומחה לקבל שכר עבור עבודתו, לבין החובה שלו להשלים את משימתו ביעילות ובמועד, וחובתו לדווח לבית המשפט על קשיים. * **אחריות המומחה לניהול ההליך:** * **עקרון נורמטיבי:** מומחה בית משפט אינו רק "פקיד" המגיש חוות דעת, אלא בעל תפקיד אקטיבי בקידום ההליך. עליו ליידע את בית המשפט באופן מידי על קשיים, עיכובים, או מחלוקות הנוגעות לניהול התיק או ליחסיו עם הצדדים. * **יישום בענייננו:** בית משפט השלום קבע כי המומחה לא פעל כמצופה, ובמיוחד ציין שאם התקשה להתנהל מול הצדדים, היה עליו ליידע על כך את בית המשפט באופן מידי. העובדה שהוא לא עשה זאת, וההמתנה הממושכת ללא התקדמות, היוו שיקולים משמעותיים בהחלטה להחזיר חלק מהשכר. * **סבירות ההחלטה:** * **הערכה:** בית המשפט העליון (במקרה זה, בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור) בוחן את סבירות ההחלטה של הערכאה הדיונית. הסבירות נבחנת לאור מכלול הנסיבות, כולל התנהלות הצדדים, הזמן שחלף, היקף העבודה שבוצעה, וההצדקה הכלכלית לכל החלטה. * **יישום בענייננו:** השופטת קבעה שהחלטת בית משפט השלום להשיב מחצית שכר היא סבירה, בהתחשב בכך שהמומחה לא השלים את משימתו, שחלף זמן רב, וששכר שנקבע לו היה "שכר כולל" ולא על בסיס שעות עבודה. * **הפרדה בין מקצועיות המומחה להחלטה בעניין שכרו:** * **הבהרה:** בית משפט השלום (וכבוד השופטת בר-אשר מאמצת זאת) מדגיש שהחלטתו אינה מהווה קביעה לגבי מקצועיותו של המומחה. לטענת בית המשפט, לעיתים קיימת בעיה בציפיות הצדדים, והצורך בקידום ההליכים מצדיק החלפת מומחה. * **חשיבות:** הבהרה זו נועדה למנוע פגיעה בשמו הטוב של המומחה ולהפריד בין קביעות מקצועיות לבין החלטות אדמיניסטרטיביות או דיוניות הנוגעות לניהול התיק. --- **2. מבנה הטיעון בפסק הדין:** 1. **הקדמה:** ציון כי ההליך נידון כערעור בזכות, מכוח תקנה 149(4) לתקנות, עקב הגשת בקשת רשות ערעור במקום ערעור בזכות. 2. **רקע עובדתי:** פירוט התביעה המקורית, מינוי המומחה, תפקידו, תשלום שכרו, התנהלות הצדדים והמומחה, והאירועים שהובילו לביטול מינויו. 3. **החלטת בית משפט קמא:** הצגת ההחלטה הנדונה, נימוקיה, וטענות הצדדים בבית משפט השלום. 4. **בקשת רשות הערעור ותשובות המשיבות:** סיכום טענות המבקש (המומחה) וטענות המשיבות. 5. **דיון והכרעה:** * **סדר הדין:** דחיית בקשות המבקש להשיב לתשובות המשיבות. * **זכות הערעור:** הבהרת זכות הערעור של המומחה כצד שלישי (הרחבה על הלכת חסן). * **הדיון לגופו:** * התייחסות להגבלת ערעור על שכר מומחה (צו בתי המשפט), והבחנה ממקרה זה. * הדגשת שיקול הדעת הרחב של הערכאה הדיונית בקביעת שכר מומחה. * ניתוח נסיבות המקרה והגעת למסקנה כי ההחלטה להשיב מחצית שכר היא סבירה ואינה מצדיקה התערבות. 6. **סיום:** דחיית הערעור, ללא צו להוצאות. --- **3. סיכום:** פסק הדין מהווה דוגמה ליישום עקרונות משפטיים הנוגעים למעמדו של מומחה בית משפט, זכויותיו, וחובותיו. הוא מחדד את זכות הערעור של מומחה על החלטות הנוגעות ישירות אליו, ומדגיש את הפררוגטיבה הרחבה של הערכאה הדיונית בקביעת שכר מומחים, תוך שאיפה לאיזון בין צרכי ההליך, זכויות המומחה, והתנהלות הצדדים. ההחלטה במקרה זה משקפת גישה תכליתית, שבה החובה לקידום ההליך המשפטי ולסיום ענייניו עומדת לנגד עיני בית המשפט, גם על חשבון שכר מלא למומחה שלא השלים את משימתו כמצופה.