ע"א 7375/18

תקציר

בפסק דין זה מחליט בית המשפט לדחות ערעור בהליך פשיטת רגל בשל חוסר תום לב מופגן של המערער, כפי שהמליץ השופט ד' מינץ והוסכם על ידי הנשיאה א' חיות והשופט א' פוגלמן. בית המשפט מדגיש את חשיבות תום הלב בהליכי חדלות פירעון, ומדגיש כי הליכים מסוג זה הם חסד חקיקתי ואין להעניק אותם למי שפועל בחוסר תום לב. עיקרון זה מתיישב עם הכלל המשפטי הרחב יותר, לפיו אף עוולה לא צריכה להפיק תועלת מהתנהגותו הפסולה. לאורך כל ההליך הפגינה המערערת חוסר תום לב בכך שלא עמדה בהתחייבויות התשלום וחזרה בה מהסכמות עם המנהל המיוחד בדבר מועדי התשלומים. למרות הזדמנויות חוזרות ונשנות לתיקון פיגורים, דפוס אי הציות של המערערת נמשך. בנוסף, המערערת השמיטה פעולות כספיות משמעותיות, כגון רכישת רכב במהלך ההליך ואי גילוי הליכי פשיטת הרגל בבית המשפט לענייני משפחה תוך הצעת תשלומי מזונות משמעותיים. בית המשפט מוצא פעולות אלה כמצביעות על כוונה לעשות שימוש לרעה בהליך חדלות הפירעון. למרות שחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש, שנכנס לתוקף מספטמבר 2019, מחזק את דרישת תום הלב, מקרה זה נופל תחת חקיקה קודמת שעדיין מחייבת סטנדרטים דומים. הראיות המצטברות לחוסר תום לב מצדיקות את קיום פסק דינה של הערכאה הנמוכה יותר, דחיית הערעור והטלת הוצאות בסך 5,000 ₪ כל אחת על המערער עבור המנהל המיוחד והיו"ר.