ת"ק 22382-03-16

תקציר

המחלוקת נסובה סביב אי עמידתו הנטענת של שירות בתי הסוהר בהחלטות בית המשפט בנוגע לטיפול הרפואי בו ולהליכי העתירה של התובע בעת שהותו בכלא. התובע טען כי שב"ס לא ציית להוראת בית המשפט המחוזי לבדיקות רפואיות תוך זמן סביר ושיבש את עתירותיו המנהליות. שב"ס טען מנגד כי העיכובים נבעו מטעויות בתום לב ומחוסר שיתוף פעולה מצד התובע. בית המשפט פסק לטובת התובע, וציין כי שב"ס לא פעל באופן סביר כדי להקל על הבדיקות הרפואיות של התובע כפי שהורה בית המשפט. השופטת מתחה ביקורת על טענות שב"ס בדבר טעויות בתום לב כבלתי משכנעות והדגישה את זכותו של התובע לשלמות גופנית ונפשית, אותה הפר שב"ס. באשר לעתירות המנהליות, קיבל בית המשפט את גרסתו של התובע כי שב"ס סירב בתחילה לקבלן, דבר שנוגד את זכותו החוקתית של התובע לגשת לערכאות ומפר את פקודת הנציבות. כתוצאה מכך, חויב שב"ס לפצות את התובע בגין עוגמת הנפש, אי הנוחות והפגיעה בזכויותיו, בסך 6,500 ₪, לצד הוצאות משפט בסך 330 ₪. עוד ציינה השופטת כי התובעת שומרת לעצמה את הזכות להגיש תביעה נפרדת בגין נזקי גוף. לשב"ס ניתנו 30 יום לביצוע התשלומים, ולאחר מכן יחולו הפרשי ריבית והצמדה. פסק הדין גם העניק לשני הצדדים את הזכות לבקש רשות ערעור על פסק הדין בבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 יום.