ע"ב 570/05

תקציר

פסק הדין דן בטענת התובעים כי הם זכאים לתוספת שכר של 10% כזכות הורית מכוח חוק שוויון הזדמנויות, טענה שהמדינה דוחה. בית המשפט בוחן את פיתוחה ויישומה של "תוספת האם" ומגיע למסקנה כי לזכות שני היבטים: צמצום שעות העבודה או קבלת גמלה כספית. מאחר שתכליתה של התוספת אינה רק לאפשר להורים לבלות זמן רב יותר עם ילדיהם, וכפי שהצדדים פירשו אותה כזכות דו-גופית, מוצא בית המשפט כי תוספת כספית נופלת בגדר הזכויות ההוריות. לפיכך, מדובר באפליה לשלול אותה מגברים. עם זאת, על התובעים לעמוד בתנאים מסוימים לקבלת התוספת, לרבות העסקתן של נשותיהם. בית המשפט קובע כי התובעים המועסקים במשרד החינוך ועומדים בקריטריונים זכאים לתוספת מיום 30.9.2001, מועד פסק הדין בעניין סעדון. באשר לתביעותיהם הכספיות של התובעים, מקבל בית המשפט את חישוביהם של תובעים 1 ו-2 אך לא את שיקוליהם של תובע 3, שכן הסכומים שלטענתו לא שולמו על בסיס רכיבי שכרו. התובע 3 מקבל את התוספת מאוקטובר 2001 ועד הגיעו של בנו הצעיר לגיל 14. בית המשפט מורה לנתבעת לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לתובעים 1-3 ודוחה את תביעת התובעים 4-10. הזכאות לתוספת ניתנת ממועד פסק דין סעדון, ולא ניתן פיצוי שכן המחלוקת הייתה אמיתית.