תמ"ש 11858-07-12

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה להפחתת תשלומי מזונות לשני קטינים, בעקבות הסכם גירושין אליו הגיעו התובע (האב) והנתבעת (האם) בשנת 2002. התובע טען כי חל שינוי נסיבות מהותי מאז חתימת ההסכם, בשל ירידה בהכנסותיו והעברת המשמורת על אחד הקטינים אליו. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי מצבו של התובע לא הידרדר וכי הכנסתו נותרה יציבה. עוד טענה כי הטענה בדבר העברת המשמורת מהווה הרחבה בלתי מותרת של חזית התובעת. השופטת פתחה וציינה כי שינוי נסיבות יצדיק עדכון של סכום המזונות, וכי שינוי זה צריך להיות מוכח על ידי הצד המבקש את השינוי. באשר להכנסותיו של התובע, קבעה השופטת כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לירידה בהכנסותיו מאז הסכם הגירושין. כמו כן, נמצא כי התובעת קיבלה ירושה מהותית, שלא נחשפה. לפיכך, נדחתה התביעה להפחתת מזונות בגין ירידה בהכנסות התובע. עם זאת, השופטת בחרה לדון בטענה בדבר העברת המשמורת, למרות שלא נכללה בתביעה המקורית, בשל נסיבותיו המיוחדות של המקרה והצורך בגמישות פרוצדורלית בענייני דיני משפחה. השופטת קבעה כי דמי המזונות של הקטין שעבר לגור עם התובע יופחתו במחצית בתקופות בהן הוא לומד בפנימייה, ויבוטלו לחלוטין כאשר הוא מתגורר דרך קבע עם אביו. כמו כן חויבו ההורים להתחלק שווה בשווה בהוצאות החינוכיות והרפואיות של הקטין. ככלל, פסק הדין הורה על הפחתה חלקית של תשלומי המזונות, תוך חיוב שני ההורים להשתתף באופן שווה בהוצאות הנוספות של הקטינים. השופטת הדגישה כי פסק דין זה אינו מחייב אף אחד מהצדדים לשאת בהוצאות המשפט של הצד השני.