בש"פ 531/98
החלטה עליון
תקציר
שני המערערים, אלכסנדר רומנובסקי ועופר ארד, הורשעו בשורה של עבירות הונאה בסך 684 אלף דולר וערערו על ההחלטה להחזיקם במעצר לאחר גזר הדין עד למתן גזר הדין. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הצדיק מעצר על סמך חומרת העבירות, סכנת הבריחה והיעלמות הכספים שהושגו במרמה. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי מעצר אנשים לאחר גזר הדין הוא אמצעי חריג שיש להצדיקו, תוך שימוש בשיקולי מעצר. ההרשעה היא אמנם גורם חמור, אך אין היא עילה מספקת למעצר ואין לערבב אותה עם שיקולי ענישה. יתר על כן, היה על בית המשפט לבחון חלופות מעצר. היעדר בקשה בכתב למעצר לא היווה עילה מוצדקת לעיכוב המערערים, אך די היה בבקשה שבעל פה. עם זאת, בית משפט קמא לא שקל כראוי חלופות מעצר. לפיכך הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף בסוגיה. עד אז יישארו המערערים במעצר.
חקיקה מקושרת
בש"פ 531/98 אלכסנדר רומנובסקי נ' מדינת ישראל, עליון (19.2.1998)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.