עת"מ 30765-06-10

תקציר

העותרת ביקשה מבית המשפט לפסוק כי הנכס אינו חייב בתשלום ארנונה לשנים 2009-2010, שכן הוא לא עבר שינויים כלשהם המצדיקים הטלת מיסים אלה, וכי הסכמים ופסקי דין קודמים בנוגע למעמד המיסוי של הנכס לשנים קודמות לא היוו מעשה של בית המשפט בעתירה זו. המשיב, לעומת זאת, טען כי לבית המשפט אין סמכות לדון בתיק וכי מצבו של הנכס אכן השתנה, ולכן הוא חייב בארנונה. בית המשפט מצא כי טענות העותר תקפות. בית המשפט קבע כי לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בנושא, וכי המשיב לא הביא כל ראיה לשינוי במצבו הפיזי של הנכס המצדיק הטלת ארנונה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המשיבה לא עמדה בנטל הראייתי המוטל עליה להוכיח כי בניית הנכס הושלמה וכי היא עברה מ"קרקע לבניה" למבנה החייב במס. בנוסף, נדחתה גם טענת העירייה כי ניתן להשתמש במבנה לצורכי אחסון, שכן היא לא נתמכה בראיות כלשהן. בית המשפט קיבל את העתירה בקובעו כי הנכס לא חויב בארנונה בשנים 2009-2010, ולפיכך הודעות המס שנשלחו לעותרת בגין אותן שנים אינן תקפות. המשיב חויב בהוצאות המשפט של העותר ובשכר טרחת עורך דין, בסך של 30,000 ₪.