ת"צ 29013-09-18

תקציר

המבקשים ביקשו למחוק חלקים מתשובותיהם של המשיבים הנוגעים לתשובותיהם לתגובות המבקשים לבקשות לדחייה על הסף. הם טענו כי פסק דין קודם היה שגוי ואין להתייחס אליו, אך השופט דחה את הבקשה וקבע כי מדובר בניסיון להוסיף לדיון בבקשות לדחייה על הסף. השופטת גם דחתה את בקשת המבקשים למחוק חלקים מתגובתם לבקשות הדחייה על הסף, שכן הן כללו טיעונים וראיות חדשות מבלי להצדיק את ההגשה המאוחרת. בקשות הדחייה על הסף שהגישו מספר משיבים ביקשו לדחות את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית מכמה טעמים: העוולות הנטענות התרחשו מחוץ לישראל, המבקשים נעדרי מעמד והבקשה נעדרת שחר. השופט קבע כי הדין הישראלי יכול לחול על עוולות שבוצעו בחו"ל אם הייתה להן השפעה מהותית בישראל, וכי יש לבחון את שאלת הנזק העקיף במסגרת בקשת האישור, לצד שאלות עובדתיות נוספות. טענת המשיבים כי בתי המשפט בישראל אינם הפורום המתאים נדחתה אף היא, שכן היא נסמכה על דוקטרינת ההשפעה, שהשופט מצא כי היא ישימה באופן עקרוני. ככלל, בקשת המשיבים לדחייה על הסף נדחתה, ואילו הראיות שהוגשו באיחור על ידי המבקשים הורו על סילוק הראיות. כל משיב חויב לשלם למבקשים אגרה בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ, ונקבע מועד אחרון לתשובות המשיבים לבקשת האישור.