ה"מ 310417/95

תקציר

המחלוקת בין כונס הנכסים הרשמי, המשמש בתפקידו כנאמן הציבורי של תיאטרון הבימה, לבין המדינה נסובה סביב החזר הלוואה שניתנה לתיאטרון בשנת 1995, על רקע קיצוצים חוזרים ונשנים בתמיכת המדינה במוסדות תרבות. הנאמן פנה לבית המשפט בבקשה לשלושה סעדים חלופיים. ראשית, לפטור את התיאטרון מפירעון יתרת ההלוואה כולה. שנית, לפטור את התיאטרון מהחזר הלוואות כל עוד התמיכה השנתית של המדינה תישאר מתחת ל-23 מיליון שקל בשנה. שלישית, להורות על החזרה מיידית של 2 מיליון ש"ח שנוכו מההקצאה לשנת 2005 ולדחות את החזר ההלוואה לשנת 2006. הנאמן העלה טענות קשות נגד התנהלות המדינה, ובפרט נגד ועד השלושה, גוף שהוקם כדי לשמש בורר בסכסוכים כספיים. בינתיים התנגדה המדינה לבקשה והעלתה טענות פרוצדורליות. בית המשפט דחה את טענותיה המקדמיות של המדינה ועבר לבחון לגופו של עניין. היא מצאה כי השאלה המרכזית היא האם הסדר הנושים "חיסן" את התיאטרון מפני הקיצוצים הכלליים בסובסידיות המדינה, כפי שטען הנאמן, או שמא מדובר באפליה פסולה, כפי שטענה המדינה. בית המשפט צידד במדינה בנקודה זו וקבע כי ההסדר אינו מחסן את התיאטרון מפני קיצוצים בתקציב. עם זאת, בית המשפט גם קבע כי המדינה, כצד להסדר, מחויבת לפעול בתום לב ולשקול את תוצאות מעשיה. נמצא כי ועדת השלושה לא התנהלה כראוי, הן מבחינה פרוצדורלית והן מבחינה מהותית, ביחס להפחתת התמיכות. לפיכך, ביטל בית המשפט את החלטתה הנוכחית של הוועדה והורה לה להתכנס מחדש ולתת החלטה חדשה שתאזן בין השיקולים והאינטרסים הרלוונטיים. כמו כן, בית המשפט הורה למדינה להשיב לאלתר את הסכומים שנוכו מהקצאת התיאטרון לשנת 2005 וקבע כי לא יבוצעו קיצוצים או קיזוזים בסבסוד התיאטרון עד להחלטתה החדשה של הוועדה. כמו כן חויבה המדינה לכסות את הוצאות התיאטרון ושכר טרחת עורך דין, בסך 50 אלף שקל בתוספת מע"מ. ההחלטה הייתה אמורה להימסר לצדדים, והוראותיה ייכנסו לתוקף באופן מיידי, גם בהיעדרם של הצדדים.