ת"פ 26618-12-18

תקציר

הנאשם הואשם בתקיפת המתלוננת אך מסר שלוש גרסאות סותרות לאורך החקירה. השופט בחן ביסודיות את קבילותה ומשקלה של הודאת הנאשם והגיע למסקנה כי אין לה משקל רב בשל סתירות והיעדר ראיות חיצוניות התומכות בה. השופט מצא גם בעיות במהימנות עדויותיהם של העדים, לרבות אמה של המתלוננת והמתלונן עצמו, שבעדויותיהם נמצאו מספר סתירות שונות. כמו כן, השופט זיהה מחדלים משמעותיים וכשלי חקירה מצד היחידה החוקרת, שהעלו ספקות לגבי זהות העבריין. לא הוצגו ראיות המאששות את נוכחותו של הנאשם בזירת הפשע או את מעורבותו בה. השופט הביע אי נוחות מאופן ניהול חקירותיו של הנאשם, וציין את הפגיעה בזכויותיו כקטין וכנחקר, אך בסופו של דבר מצא כי הודאתו נגבתה כדין. בנוסף, התייחס השופט לטענת האכיפה הבררנית וטען כי היא לא הועלתה מיד וכי הראיות אינן תומכות בה. בשל ספק סביר ומחדלים משמעותיים בחקירה, פסק השופט לטובת זיכוי הנאשם. פסק דין זה פורסם בנוכחות הנוגעים בדבר ביום 06.01.2021.