ת"א 57029-07-18

תקציר

## ניתוח משפטי: ת"א 57029-07-18 ניצן מותגי מזון ומשקאות בע"מ נ' אייל מתוק **רקע:** פסק דין זה עוסק בתביעה שטרית שהוגשה כנגד ערב אוואל לשטר חוב, אשר חתם על השטר להבטחת חובות חברה כלפי ספקית. הנתבע, ערב אוואל, טען לביטול ערבותו בהתאם לסעיף 15 לחוק הערבות, וכן טען לפגמים בעילה השטרית, בעיקר ביחס למועד פירעון השטר. **החלטות עיקריות והשלכותיהן המשפטיות:** **1. ביטול ערבות ונטל ההוכחה:** * **עקרון משפטי:** סעיף 15(א) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967, קובע כי ערב לחיוב עתידי יכול לבטל את ערבותו בהודעה בכתב לנושה, כל עוד לא נוצר החיוב הנערב, בכפוף לפיצוי הנושה על הנזק שנגרם. * **פיתוח פסיקתי:** הפסיקה, כפי שמצוינת בפסק הדין (למשל, ע"א 43233-10-17 פהמי נ' בנק ערבי ישראלי בע"מ), הרחיבה את דרישת הכתב והכירה באפשרות לקיום הדרישה מכוח עקרון תום הלב או השתק, גם כאשר ההודעה לא נמסרה בכתב, אם הוכחה בדרך אחרת. * **יישום בפסק הדין:** בית המשפט קבע כי הנתבע נכשל בהוכחת ידיעת התובעת על ביטול ערבותו. זאת, בשל אמביוולנטיות וחוסר תום לב לכאורה בהתנהלותו. בית המשפט הצביע על כך שההודעה על ביטול הערבויות, כפי שהוצגה, לא נשאה חותמת או חתימה של גורם מורשה, כותרת הודעת המייל הייתה מעורפלת, והנוסח הכללי "ו/או של כל אדם אחר" חיזק את הרושם שאין כוונה אמיתית לבטל את ערבותו של הנתבע באופן מובהק. * **השלכה:** קביעה זו מדגישה את הנטל הכבד המוטל על הערב להוכיח את מסירת ההודעה על ביטול הערבות, ואת החשיבות של בהירות, חד משמעיות ואמינות בנוסח ובהצגת ההודעה. התנהלות מעורפלת או בעלת מאפיינים של הסתרה עלולה להיזקף לחובת הערב. **2. דיני שטרות והשלמת פרטים:** * **עקרון משפטי:** סעיף 19(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] קובע כי שטר חסר פרט מהותי, יכול המחזיק בו להשלים את החסר ככל שנראה לו, בכפוף להרשאה ותוך זמן סביר. סעיף 9(א) קובע כי שטר שלא נקבע בו זמן פירעונו, נחשב כשטר בר-פירעון עם דרישה. * **פיתוח פסיקתי:** הפסיקה (כפי שצוין במחוזי בפרשת איטח) קובעת כי השלמת תאריך בשטר חוב, גם אם אינה מציינת תאריך פירעון קבוע, אינה שוללת את היותו שטר בר-פירעון עם דרישה, ואינה פוסלת את השטר. * **יישום בפסק הדין:** בית המשפט דחה את טענת הנתבע לפיה מילוי תאריך 22.12.16 בשטר, אשר לא היה תואם את יתרת החוב בפועל באותו מועד, מבטל את עילת התביעה השטרית. נקבע כי: * התאריך המלא אינו מקבע את מועד הפירעון, אלא מדובר בשטר בר-פירעון עם דרישה. * הטענה בדבר חריגה מההרשאה במילוי התאריך, כפי שהוצגה בשלב הסיכומים, עלולה להיחשב כהרחבת חזית אסורה. * השטר עצמו, על תנאיו, כלל ויתור על הצגה לפירעון, מה שמחזק את העובדה כי חריגות מסוימת במילוי תאריך אינה מהווה פגם מהותי. * פרשנות השטר צריכה להתבצע על פי כוונות הצדדים, בדומה לפרשנות חוזה, תוך החלת עקרון תום הלב. מטרת השטר הייתה הבטחת תשלומים שוטפים, והויתור על הצגה לפירעון מחזק פרשנות זו. * **השלכה:** פסק הדין מחזק את הפרקטיקה של שימוש בשטרות להבטחת חובות שוטפים, וקובע כי פגמים קלים או אי-התאמות במועד הפירעון, במיוחד כאשר יש ויתור על הצגה לפירעון, לא בהכרח יבטלו את עילת התביעה השטרית, וזאת תוך התחשבות בכוונת הצדדים ובעקרונות דיני החוזים. **3. חידושים משפטיים והדגשים:** * **החלת פרשנות חוזית על שטרות:** פסק הדין מדגיש מגמה פסיקתית עדכנית של פרשנות שטרות בהתאם לכוונות הצדדים, בדומה לפרשנות חוזים, לרבות החלת חובת תום הלב. גישה זו מרחיבה את היקף ההגנות והזכויות הנובעות משטר. * **התמודדות עם טענות הגנה חלקיות או מעורפלות:** בית המשפט הפגין דרישה להתנהלות ברורה וחסרת פניות מצד הנתבע, במיוחד כאשר מדובר בביטול ערבות. חוסר אמינות וסתירות בעדויות, כפי שהודגמו במקרה זה, הובילו לדחיית טענות ההגנה. * **התמודדות עם מועדים בשטרות:** בית המשפט הבהיר כי מילוי תאריך בשטר, גם אם אינו תואם במדויק את מועד ההגשה לביצוע, אינו בהכרח מבטל את עילת התביעה, בייחוד כאשר מדובר בשטר בר-פירעון עם דרישה ועם ויתור על הצגה לפירעון. * **תיקון טעויות בבקשת ביצוע:** בית המשפט השתמש בסמכותו לתקן טעות בבקשת הביצוע (מועד היווצרות החוב) מתוך ראייה כוללת של התיק והחוב, על מנת להבטיח דיון יעיל וצודק. **סיכום:** פסק הדין מהווה דוגמה ליישום דיני הערבות ודיני השטרות, תוך הדגשת חשיבותם של עקרונות תום הלב, הוכחת ידיעה, ופרשנות נאותה של מסמכים משפטיים. בית המשפט העדיף את מהימנות העדויות מטעם התובעת, דחה את טענות ההגנה בדבר ביטול הערבות והפגמים בעילה השטרית, והתיר את ביצוע השטר, תוך תיקון טעות מנהלית בבקשת הביצוע.