ת"א 1202/09

תקציר

מדובר בפסק דין על תביעה כספית שהגיש בעל רכב נגד חברת ביטוח. רכבה של התובעת היה מבוטח על ידי החברה הנתבעת והתובעת טענה כי הוא נגנב מהחניון מחוץ לביתה. לאחר שחברת הביטוח דחתה את תביעתה לתגמולי ביטוח בטענה למעורבות של התובעת או מי מטעמה בהיעלמות הרכב, היא הגישה תביעה על סך 100,000 ₪. הייתה גם מחלוקת לגבי שווי הרכב. התובע קיבל את הצעת בית המשפט להכריע בעניין באמצעות בדיקת גלאי שקר, אך הנתבע סירב. נשמעו ראיות והוגשו תצהירים בכתב. מטעם התביעה העידו התובעת, בעלה וחברו; מטעם ההגנה העידו שמאי הנאשם וקב"ט איתוראן . התובעת טענה כי הרכב אכן נגנב וכי חברת הביטוח לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח את מעורבותה בגניבה, ואילו הנתבעת טענה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה לבסס את התרחשות הגניבה וכי היו סתירות וסתירות בגרסאות שלה ושל עדיה לאירועים. השופטת קבעה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בנוגע לקרות הגניבה וכי הנתבעת הצליחה להוכיח את מעורבותו של בעלה של התובעת ב"יצירת" תיק הביטוח. לפיכך, דחתה השופטת את תביעת התובעת וחייבה לשלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪.