בש"פ 6907/11

תקציר

עניינה של ההחלטה שלפנינו בבקשה להארכת המועד להגשת בקשה לחופשה לצורך ערעור על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. המדינה קיבלה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, שהרשיע את המבקשים בעבירות על דיני העבודה וגזר עליהם קנס. עם זאת, ערעור המדינה התקבל רק במובן זה שהמבקשים הורשעו בעבירה נוספת וקנסותיהם הוגדלו. בפסק הדין המקורי נקבע כי ניתן להגיש ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום. בא כוחם של המבקשים טוען כי קיבל את פסק הדין ביום 26.6.2011, ובשל אי הבנה של החוק בנוגע לימי הפגרה החמיץ את המועד האחרון להגשת ערעור. בינתיים, המדינה מתנגדת לכל הארכה של המועד. לאחר ששקל את הטענות, מוצא בית המשפט כי בא כוחם של המבקשים לא הציג תירוץ סביר דיו לטעותו, במיוחד בהתחשב בכך שבדיקה פשוטה הייתה מבהירה את הטעות. כמו כן, הבקשה להארכה הוגשה רק שלושה שבועות לאחר חלוף המועד האחרון. בסופו של דבר, השופט דוחה את הבקשה להארכה, בנימוק של משמעות השיהוי, סיכויי ההליך העיקרי והצורך בעמידה קפדנית בלוחות הזמנים הקבועים בחוק. בפסק הדין מודגש כי סיכויי ההצלחה של המבקשים בערעור אינם גבוהים, נוכח אופי התיק ופסקי דין קודמים הנוגעים אליו. הבקשה להארכה, לפיכך, נדחית. החלטה זו ניתנה ביום 6.10.2011.