בג"צ 9182/04

תקציר

בית הדין הארצי לעבודה פסק בתיק עב"מים 316/03, דחה את ערעור העותרת ואישר את החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו. המקרה עסק בעותר עצמאי שסבל משתי פגיעות בעבודה וביקש להגדיל את הכנסות הבסיס לצורך חישוב קצבת הפגיעה שלו. הפגיעה הראשונה, בידו הימנית, אירעה בשנת 1996 והוכרה כתאונת עבודה עם 10% נכות. הפגיעה השנייה הייתה לקות שמיעה שהוכרה כמחלת מקצוע בשנת 1999. בקשת העותרת להגדיל את תשלומי המקדמות למוסד לביטוח לאומי בשנת 1997, על בסיס הגדלת הכנסות, אושרה. עם זאת, קבע המכון כי הגמלאות בגין מחלת מקצוע יחושבו על בסיס הכנסתו של העותר משנת 1994, שכן המחלה הוכרה רטרואקטיבית לשנת 1997. על החלטת בית הדין האזורי לעבודה לדחות את תביעת העותרת להגדלת הגמלאות הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור העותרת וקיבל את ערעור המכון, שהוביל לעתירה הנוכחית. השופטים דחו פה אחד את העתירה, בהסכמתם עם פרשנותו של בית המשפט המחוזי לתקנה 11, הקובעת כי ההכנסה שקדמה לפגיעה נחשבת לשומה הסופית. הם הגיעו למסקנה כי העותר היה מודע להשלכות של הגדלת מקדמות על קצבאות הנכות שלו וכי מטרת התקנה היא להבטיח דיווח עדכני ומדויק על הכנסותיהם של עובדים עצמאים. נימוקי השופטים השתנו במקצת, אך הם לא ראו עילה להתערב בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בשאלה העובדתית של מודעותו של העותר. כתוצאה מכך, העתירה נדחתה, ואישרה את החלטות הערכאות הנמוכות יותר.