בר"מ 10948/08

תקציר

קביעתו של בית המשפט היא כי החלטת המשיב שלא להאריך את רישיון העבודה של המבקש מבוססת על פרשנות סבירה לחוק הכניסה לישראל, הקובע כי תקופת השהייה המרבית של עובד זר בישראל הינה 63 חודשים מיום כניסתו הראשונה. עם זאת, מאחר שהמשיבה העניקה בעבר למבקש היתר עבודה וקיימות טענות מהותיות בדבר הוראות המעבר ותחולתן בעניינו של המבקש, החליט בית המשפט לקבל את הבקשה ולהורות למשיב להאריך זמנית את רישיון העבודה של המבקש עד לדיון בעתירה בבית המשפט המחוזי. ההחלטה הושפעה גם מאי הנוחות הרבה שתיגרם למבקש אם לא יוארך רישיון העבודה שלו, לרבות אובדן מקום עבודתו, מגוריו וביטוחו הרפואי, בעוד שטענת המשיב בדבר שיהוי הגשת העתירה לא נחשבה מספקת כדי לגבור על אי נוחות זו. לפיכך, נצטווה המשיב לתת למבקש ארכה זמנית של רישיון העבודה שלו, בתקווה שהתיק יזרז ויידון בקרוב בבית המשפט המחוזי, וללא כל צו להוצאות.