ב"ל 43035-07-21

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים בלבד: **ניתוח משפטי: פסק דין בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בל' 43035-07-21, יחזקאל בן שבת נ' המוסד לביטוח לאומי** **1. מבוא** פסק הדין עוסק בתביעת התובע, יחזקאל בן שבת, להכרה בפגיעה בכתפיו כפגיעה בעבודה. התביעה הוגשה כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"). על בסיס תשתית עובדתית מוסכמת, מונה מומחה רפואי בתחום האורטופדי (ד"ר בצלאל פרידמן) על מנת לבחון את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע בנמל חיפה לבין הפגיעה בכתפיו. בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל את התביעה, תוך קבלת מסקנות המומחה. **2. עובדות רלוונטיות ועיקר טיעוני הצדדים (כפי שעולה מהפסק דין)** * **התובע:** עבד בנמל חיפה משנת 1987 עד מועד פסק הדין (למעשה, עד למועד הגשת התביעה, אך מדובר במערכת יחסים ארוכת טווח). תפקידיו כללו: * מכונאי ציוד הנדסי כבד (1987-2000): עבודה במוסך ובשטח, תיקון עגורנים, שימוש בכלים רוטטים (פטישי אוויר, דיסקים, מקדחות, משחזות), הרמת משקלים, עבודה בגובה. * נהג גורר מכולות (2001-2006): שינוע, פריקה והעמסה. * מפעיל ציוד מכאני הנדסי כבד (עגורנים ומנופים, משנת 2006 ואילך): בעיקר כמפעיל עגורן גשר, תפקיד הכולל ישיבה ממושכת בתא מפעיל תלוי בגובה, תנוחות גוף לא פיזיולוגיות (גב, צוואר וראש מוטים קדימה ומטה), תנועות ידיים חוזרניות (ג'ויסטיקים, לחצנים) בגובה הכתפיים, ותנודות בתא המפעיל. * **חשיפה תעסוקתית:** * **מאמץ פיזי ועבודה בגובה:** במיוחד בתקופת עבודתו כמכונאי. * **רטט:** שימוש בכלים רוטטים כמכונאי, וחשיפה לרטט (יד-זרוע וכל-גופי) כמפעיל מנוף. * **תנוחות גוף לא פיזיולוגיות:** במיוחד כמפעיל מנוף. * **תנועות חוזרניות:** הפעלת ג'ויסטיקים ולחצנים כמפעיל מנוף. * **המוסד לביטוח לאומי (הנתבע):** טען כי מדידות הרטט שנערכו על ידי המוסד לבטיחות וגיהות הצביעו על ערכים נמוכים מהמותר, וביקש למנות מומחה נוסף בתחום הרפואה התעסוקתית. * **המומחה הרפואי (ד"ר בצלאל פרידמן):** * קבע כי התובע סובל מכאב והפרעה בשתי הכתפיים על רקע "תסמונת הצביטה של הכתף דו צדדי". * הסביר כי התסמונת הינה מולטיפקטוריאלית ומשקפת שילוב של גיל, שינויים ניווניים וטראומה (מיקרו ומקרו). * פירט גורמי סיכון מקצועיים: עבודות עם משימות חוזרניות, הרמת יד, עבודה בגובה השכמה ומעלה, תנוחות לא פיזיולוגיות, עבודה עם מאמץ פיזי גבוה, שימוש בכלים רוטטים, דחיפה ומשיכה. * ציין כי דוח הרטט של המוסד לבטיחות וגיהות אינו נותן מענה להשפעה הקלינית לאורך זמן של חשיפה לרטט, ואינו בעל משמעות קלינית מכיוון שלא בוצע מחקר רפואי ספציפי למפעילים. * **קביעת הקשר הסיבתי:** קבע כי תנאי עבודתו של התובע תרמו 30% מהתחלואה בשתי הכתפיים, וזאת למרות שהפגיעה מולטיפקטוריאלית. משמעות הדבר היא, שהסבירות לקשר סיבתי עולה על 50%. **3. עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים בפסק הדין** * **הכרה בפגיעה בעבודה כמחלה מולטיפקטוריאלית:** בית הדין, בעקבות המומחה, אינו רואה בפגיעה רק תוצאה של גורם אחד, אלא תוצר של שילוב גורמים. הדבר בא לידי ביטוי בהכרה כי הגיל, שינויים ניווניים, וכן גורמים תעסוקתיים, תורמים כולם להתפתחות הפגיעה. * **"סבירות העולה על 50%":** זוהי אבן יסוד בהוכחת קשר סיבתי בהליכי ביטוח לאומי. בית הדין קבע כי קביעת המומחה, לפיה תנאי עבודתו של התובע תרמו 30% מהתחלואה, מהווה סבירות העולה על 50% לקיום קשר סיבתי. אף על פי שהתרומה אינה 50% ויותר, היא מצטרפת לגורמים האחרים (כגון גיל וניוון) ויוצרת את הסבירות הנדרשת. * **חשיבות הספרות הרפואית והתעסוקתית:** המומחה הסתמך רבות על ספרות רפואית ומחקרים לגבי הקשר בין תנאי עבודה מסוימים (רטט, תנוחות לא פיזיולוגיות, תנועות חוזרניות) לבין פגיעות בכתפיים. הדבר מהווה חיזוק משמעותי למסקנותיו, במיוחד כאשר דוח מדידות הרטט עצמו אינו מתייחס להשפעה הקלינית לטווח ארוך. * **פרשנות דוחות רטט:** בית הדין, בעקבות המומחה (וכפי שעולה מפסיקות קודמות שהוזכרו), מקבל את עמדת התובע לפיה דוחות מדידות רטט, גם אם מראים ערכים נמוכים מהמותר, אינם שוללים קשר סיבתי. זאת, כאשר הם אינם מתייחסים להשפעה קלינית מצטברת או כאשר הספרות הרפואית מצביעה על קשר סטטיסטי גם בערכים אלו. החשיבות ניתנת להשפעה ארוכת הטווח והמצטברת של החשיפה. * **עבודות מסוכנות לכתפיים:** פסק הדין ממשיך ומבסס את ההלכה לפיה עבודות הכוללות שילוב של הרמת משקל כבד, תנוחות גוף לא פיזיולוגיות, שימוש בכלים רוטטים, ותנועות חוזרניות, מגבירות באופן משמעותי את הסיכון לפגיעות בכתפיים (כגון תסמונת הצביטה). * **הבחנה בין מיקרו-טראומה למחלת מקצוע:** בית הדין מציין במפורש את הצורך לבחון את החלופה של מחלת מקצוע. אומנם, התביעה עוסקת בהכרה כ"פגיעה בעבודה" (שעשויה לכלול גם מיקרו-טראומה), אך הוא מתייחס לכלל האפשרויות. * **דחיית בקשת הנתבע למינוי מומחה נוסף:** בית הדין דחה את בקשת המוסד לביטוח לאומי למנות מומחה נוסף בתחום הרפואה התעסוקתית. ההחלטה התבססה על: * **הלכת "העדפת מומחה":** כאשר קיימות חוות דעת סותרות של מומחים שמונו מטעם בית הדין, נוטים להעדיף את זו המיטיבה עם המבוטח (בהתאם לעב"ל 276/09 אדם קמינצקי). * **ניסיון עבר:** בפני בית הדין הוגשו תביעות רבות של מפעלי מנופים בנמל חיפה, וברובם מונו מומחים אורטופדים שקבעו קשר סיבתי, למרות טענות דומות של הנתבע לגבי רמות רטט. דחיית הבקשה במקרים קודמים, שהתבססו על טענות דומות, מחזקת את ההחלטה הנוכחית. * **הסתמכות על חוות דעת המומחה שמונה:** בית הדין קבע כי חוות דעתו של ד"ר פרידמן מנומקת, מפורטת, ומתבססת על מכלול הנתונים והספרות המקצועית. אין הצדקה לסטות ממנה. * **הכרה בחשיפה רב-שנתית:** בית הדין שם דגש על העובדה שהתובע עבד במגוון תפקידים הכרוכים במאמץ פיזי, שימוש בכלים רוטטים, ותנוחות לא פיזיולוגיות, על פני תקופה ארוכה מאוד (משנת 1987). השילוב של כל אלה, ולא רק החשיפה האחרונה כמפעיל מנוף, תרם להתפתחות הליקוי. **4. מסקנות ופסיקה** בית הדין קיבל את התביעה, תוך שהוא מאמץ את מסקנות המומחה הרפואי. הוא קבע כי תנאי עבודתו של התובע, על פני ציר זמן ארוך, תרמו בשיעור של 30% להתפתחות הפגיעה בכתפיו, וכי קיים קשר סיבתי העולה על 50% בין תנאי עבודתו לבין הליקוי. הנתבע חויב לשלם הוצאות לתובע. **5. הערות נוספות** * פסק הדין מדגיש את המורכבות בהוכחת קשר סיבתי במקרים של פגיעות מולטיפקטוריאליות, ואת החשיבות של פרשנות מושכלת של חוות דעת רפואיות וטכניות. * הוא מחזק את ההכרה בהשפעה המצטברת של תנאי עבודה לאורך שנים על בריאות העובד, גם כאשר כל גורם בפני עצמו אינו עולה על הרף המוגדר, אך השילוב שלהם יוצר סיכון מוגבר. * התייחסות זו לדוחות רטט, המדגישה את ההבדל בין מדידות הנדסיות לבין השפעות קליניות ארוכות טווח, מהווה חידוש חשוב בתחום. אני מקווה שניתוח זה עונה על הדרישות.