ת"א 4854-01-20

תקציר

פסק הדין הוא לטובת בקשת המבקש לצו מניעה זמני נגד רשות מקרקעי ישראל. הרשות תפסה את הציוד ששימש לרוכלות מזון, לרבות גנרטור, טנדר ושני נגררים, לכאורה ללא התראה מוקדמת. הציוד הוחרם בטענה שהונח על אדמות מדינה, בניגוד לפסק דין קודם. עם זאת, השופט קבע כי הרשות לא הצליחה להוכיח כי הציוד נמצא בתוך השטח שצוין בפסק הדין. מאחר שהמבקש נשא בנטל ההוכחה והראה כי הציוד הוצב מחוץ לשטח זה, לא הייתה הצדקה לסעד הפינוי העצמי של הרשות. לפיכך, נדרשה הרשות להחזיר את הציוד למבקש בתוך שבעה ימים על חשבונה. השופטת גם בחרה שלא להטיל הוצאות משפט על מי מהצדדים, בהתחשב בהיסטוריה של הסכסוך ובהיעדר כוונת זדון מצד הרשות. החלטה זו מעניקה את הסעד הזמני המבוקש, ולמעשה מייתרת את התביעה העיקרית. הציוד המדובר חיוני לפרנסת המבקש ולרווחת משפחתו, ופעולתה החד-צדדית של הרשות ללא הכרעה שיפוטית לא נתמכה בראיות מספיקות.