ת"צ 29838-05-14

תקציר

הוצע הסדר פשרה בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברת תקשורת בגין גביית תשלום לכאורה מלקוחות עבור שירותים שלא ביקשו. ההסדר המקורי כלל שני חלקים: קשר טלפוני פרטני עם מנויים קיימים שלא ביצעו שיחות בינלאומיות כדי לבחון מחדש את המנוי שלהם, והטבה ללא תנאי למי שלא אישר את המנוי או ביצע שיחות בינלאומיות, בדמות כרטיסי סים נטענים לגלישה סלולרית או שיחות למדינות מסוימות. לאחר סיבוכים עם האפשרות הראשונה, תוקן כך שינתק את כל המנויים הנוכחיים מהמסלול ויציע את כרטיסי הסים לכל מנויי העבר וההווה שלא ביצעו שיחות בינלאומיות. היועץ המשפטי לממשלה התנגד במספר סעיפים, בהם הדרת מנויי עבר מההסדר, חוסר האפקטיביות של הפיצוי וחוסר הבהירות לגבי ההטבה לחברי הקבוצה. בית המשפט פסק לטובת היועץ המשפטי לממשלה ברוב הנקודות. היא קבעה כי הסדר הפשרה צריך לכלול מנויי עבר, ההטבה צריכה להיות כספית ולא בצורת כרטיסי סים, וכי פניות פרטניות בהסכמה ראויה בהליך ייצוגי. עוד קבע בית המשפט כי על חברת התקשורת להשיב את הכספים שנגבו ממנויים שלא נתנו הסכמה מפורשת, שכן לא ניתן לקבוע מהו הנזק המדויק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה. בית המשפט הציב לצדדים אולטימטום לתקן את הסדר הפשרה בהתאם לתנאים אלה או לבטל את ההסכם, תוך שהוא מותיר את האפשרות לפסוק בבקשה לאישור התובענה הייצוגית. התזכורת להחלטה זו נקבעה ליום 6.1.2016, ופסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.