תאד"מ 49941-08-24

תקציר

פסק הדין דן בחובת העמדת ערבות להבטחת הוצאות בית המשפט, ומתמקד בעיקר בשני מקורות לחובה זו: תקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי וסעיף 353א לחוק החברות. הראשון חל על כל התובעים, ואילו האחרון מתייחס באופן ספציפי לתובעים שהם תאגידים. בית המשפט מדגיש את הצורך לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של הנתבע להבטחת הוצאותיהם, במיוחד כאשר התובע הוא תאגיד. במקרים כאלה, החזקה היא כי על החברה להעמיד ערבות, ונטל ההוכחה מוטל על החברה להוכיח את יכולתה הכלכלית לשלם את הוצאות הנתבע אם התביעה תיכשל. המשיבה במקרה זה, אשר לא השיבה לבקשת המבקש בתוך פרק הזמן הנקוב, לא הציגה ראיות מספיקות לאיתנותה הפיננסית. משכך, מחליט בית המשפט להטיל על המשיב ערבות בסך 5,500 ₪, תוך הדגשת כי סכום זה סביר ונועד להבטיח את זכויותיו של המבקש מבלי לפגוע בגישתו של המשיב לערכאות. אם המשיב לא יפקיד את הערבות בתוך פרק הזמן הנקוב, תביעתו תידחה.