ה"פ 254/02

תקציר

המבקשים, חברי אגודה שיתופית לתחבורה אגד בע"מ, הגישו בקשה לפרישה מוקדמת ולאחר מכן מצאו עבודה בחברות המתחרות באגד. אגד איימה על המבקשים בקנסות ובשלילת תעודות נסיעה חינם אם לא יחזירו את התעודות. המבקשים טענו כי האיום של אגד מבוסס על תקנות מפלות ופסולות. לטענתם, תקנות 14א(4)-(7) לתקנון אגד בטלות בשל היותן מפלות ומנוגדות לתקנת הציבור ולחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. עוד טענו כי סעיף 3(3.3) לתקנון קרן הרווחה של חברי אגד, שתוקן לאחר פרישתם, בטל כנגדם. בית המשפט קבע כי תקנות 14א(4)-(7) בטלות משום שאינן מגינות על האינטרסים הלגיטימיים של אגד וסותרות את תקנת הציבור. עוד קבע בית המשפט כי תקנות אלה מהוות תנאים מפלים בחוזה אחיד. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי סעיף 3(3.3) לכללי קרן הסעד אינו חל על המבקשים. לפיכך, נאסר על אגד לפסול את תעודות הנסיעה החופשית שבידי המבקשים ובני משפחותיהם או לדרוש מהמבקשים לשלם עבור השימוש בהם. אגד חויבה לשלם לכל מבקש 25,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.