בש"פ 1607/10

תקציר

פסק הדין הנדון הוא ביחס לשלושה ערעורים על החלטה לעצור את המערערים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. העצורים הואשמו בקשירת קשר לביצוע פשע, ובחלק מהמקרים בשוד בנסיבות מחמירות. הראיה העיקרית היא עדותו של ענאן אבו חרב, שהפליל את שותפיו והורשע, אם כי טרם נגזר דינו. הנאשמים טוענים כי עדותו של אבו חרב נפגעת בשל האינטרסים שלו, וכי אין די ראיות לכאורה כדי לתמוך באישומים שהוגשו נגדם. עוד הם טוענים כי מעשיהם לא תרמו באופן משמעותי למעשי השוד וכי אין לראות בהם מסייעים. זאת ועוד, עורכי דינם של הנאשמים מדגישים סתירות בעדותו של אבו חרב ובזמן שחלף מאז האירועים המדוברים. עם זאת, המדינה מדגישה את מעורבותם של המערערים באירועים ומציגה ראיות תומכות נוספות, לרבות רישומי טלפון ודברי הקורבנות. לאחר בחינת חומר הראיות, קבע השופט כי אכן קיימות די ראיות לכאורה לביסוס האישומים, וכי יש להתייחס במהלך ההוכחות לכל שאלה בדבר משקלן של הראיות או הסתירות שבהן. השופט הסכים עם הערכאה הנמוכה יותר באשר למסוכנותם של המערערים לציבור ולפוטנציאל שלהם לשבש את הצדק אם ישוחררו. לפיכך, ערעורם של הנאשמים גמאל נפאעה ואסעד ח'אלדי נדחה, ואילו ערעורו של הנאשם וסים קוסקוסה מתקבל ככל שבית המשפט יבחן מחדש את עניינו בעקבות תסקיר מבחן, שיוגש עד ליום 8.4.2009.