ת"צ 25773-04-12

תקציר

המבקשת מבקשת לאשר תובענה ייצוגית נגד העירייה המשיבה בעניין סיווג נכסי מגורים לצרכי ארנונה, אשר לטענת המבקשת שונתה שלא כדין בצווי הארנונה בשנים 87/86 ו-90/81 לעומת הצו שהיה בתוקף ב-86/85, בניגוד להקפאת החקיקה, שהביאה לגביית יתר בארנונה. המבקש טוען כי השינויים בהגדרות סוגי הנכסים בצווים המאוחרים נעשו בניגוד לחוק, ללא אישור שרי הפנים והאוצר, ולכן הגבייה מחברי הקבוצה שהוגדרה על ידו הייתה שלא כדין. המשיב טוען כי השינויים בצווים היו כדין, או לחילופין, כי אושרו על ידי השרים, ועל כן יש לדחות את הבקשה. עוד טוען המשיב כי יש לדחות את הבקשה בשל היעדר עילת תביעה אישית של המבקש ביחס לחלק מהתביעה, השיהוי הקיצוני בהגשתה, היעדר אחידות בקבוצה, קיומה של דרך חלופית יעילה לפתרון הסכסוך, הפגיעה באינטרס הציבורי, וסיכויי ההצלחה הנמוכים של התביעה. בית המשפט קבע כי למבקש עילת תביעה אישית בגין שינוי סיווג נכסי מגורים מסוג ג' לסוג ב', ועל כן אישר את הבקשה ביחס לחלק זה של התביעה. עם זאת, מאחר שאין למבקש עילת תביעה אישית בנוגע לשינוי מסוג א' לסוג א', נצטווה המבקש להחליף את התובע בחלק זה של התביעה בתוך 60 יום. בית המשפט מצא כי המבקשת קמה עילת תביעה לכאורה בעניין המעבר מסוג ג' לסוג ב', בעוד שהמשיבה לא הוכיחה כי השרים אישרו את השינויים שנעשו, וכי השיהוי בהגשת הבקשה אינו מצדיק את דחייתה, מה גם שהמשיבה לא הוכיחה כי נפגעה מהשיהוי. באשר לאחידות הקבוצה, קבע בית המשפט כי השאלה המשותפת במקרה הנוכחי מצדיקה את אישור הבקשה, הגם שיהיה צורך לערוך חישובים פרטניים בהמשך, וכי עתירה מנהלית או התנגדות אינן הדרך הראויה לברר את המחלוקת המשפטית במקרה זה. עוד קבע בית המשפט כי המבקש ובא כוחו עומדים בדרישות הנוגעות לייצוג האינטרסים של הקבוצה. לפיכך אושרה הבקשה, בכפוף להחלפת התובעת בדבר המעבר מסוג א' לסוג א', חויב המשיב בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ₪, ופרטי פרסום ההחלטה נקבעו.