ע"א 2154/09

תקציר

המערערים, שביקשו לרכוש נכס, טענו כי המשיב, עו"ד שהיה אמור לייצגם בעסקת המכר, התרשל מקצועית בכך שלא יידע אותם על חריגות הבנייה בנכס ולא בחן את מצבו המשפטי של הנכס טרם חתימתם על הסכם הרכישה. בית משפט השלום בתל אביב-יפו דחה את תביעת המערערים נגד המשיב בנימוק שהמערערים חתמו על כתב ויתור מתוך הבנת תוכנו והמשיב פעל בסבירות. המערערים ערערו על החלטת בית משפט קמא. ערכאת הערעור קבעה, כי המערערים אכן הסירו את נטל ההוכחה והוכיחו כי המשיב התרשל בכך שלא יידע אותם על חריגות הבנייה. עם זאת, בית המשפט דחה את טענות המערערים בדבר עילות ביטול כתב הוויתור, ולא מצא כל ראיה לקיפוח או לטעות. עוד קבע בית המשפט כי כתב הוויתור תקף ומחייב, אך יש להגביל את היקפו לטענות שהיו או יכלו להיות ידועות באופן סביר למערערים בעת החתימה. מאחר שמחדלו של המשיב ליידע את המערערים בדבר חריגות הבנייה לא היה בידיעתם של המערערים, כתב הוויתור לא חל על סוגיה זו. לפיכך, היו המערערים זכאים לתבוע פיצויים הנובעים מרשלנות המשיב. בהתאם לכך, ביטלה ערכאת הערעור את פסק דינו של בית משפט קמא והחזירה את הדיון לבית משפט קמא לצורך הכרעה בשאלת הנזקים. המשיב חויב לשלם למערערים הוצאות ערעור ושכר טרחת עורך דין נוסף.