פק"ח 55792-08-21

תקציר

פסק הדין הנדון נסוב סביב תיק פלילי שסעיף 40ב לחוק העונשין חל עליו, שעניינו השלכת פסולת בניין. בית המשפט הכיר בהשלכות הסביבתיות של עבירות מסוג זה ובהשפעתן השלילית על החברה, והדגיש את הצורך בענישה מחמירה כדי להימנע ממתן תגמול לפורעי חוק. עקרון ההלימות, המתחשב בערך החברתי שנפגע, בהיקף הנזק ובמדיניות הענישה הרווחת, יושם בקביעת העונש. פסקי דין קודמים קבעו תקדים של קנסות והתחייבויות כספיות, כאשר חומרת העונש תלויה בתפקידו ובכוונתו של העבריין. במקרה זה הורשע הנאשם בנהיגה במשאית ממנה הושלכה פסולת בניין, אך לא היה בעל הרכב או הנהנה העיקרי מהעבירה. בהתחשב בכך שמדובר בעבירה הראשונה של הנאשם, בית המשפט הטיל קנס של 12,000 ₪, שישולם בתשלומים, ודמי התחייבות בסך 24,000 ₪ כדי להימנע מעבירה חוזרת בתוך שלוש שנים. הקנס וההתחייבות ישולמו עד לתאריכים מוגדרים, עם השלכות על אי ציות. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויימסר להם על ידי המזכירות.