ת"צ 50425-12-16

תקציר

התיק נסוב סביב בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש מר אמנון שוורץ נגד טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ונושאי משרה בה (להלן: "בקשת שוורץ") בנוגע לשערוריית שוחד בה הייתה מעורבת טבע בין השנים 2007 ל-2013. בקשתו של שוורץ באה בעקבות בקשה קודמת שהגיש טלמור, שביקשה לגלות ולעיין במסמכים הקשורים לפרשה. טבע טענה כי יש לדחות את בקשתו של שוורץ מאחר שהיא משכפלת את בקשתו של טלמור ואינה נכונה פרוצדורלית. בית המשפט הסכים עם טענות טבע ודחה את בקשתו של שוורץ על הסף. החלטת בית המשפט מתבססת על מספר נקודות מרכזיות. ראשית, היא מדגישה כי הנזק הנטען בבקשתו של שוורץ הוא בראש ובראשונה לחברה, כאשר הנזק לבעלי המניות הוא משני ואגבי. על פי פסיקות קודמות, במקרים כאלה, תביעה נגזרת היא הדרך המשפטית המתאימה, ותביעות ייצוגיות נדחות בדרך כלל. שנית, בית המשפט מטיל ספק בקיומה של חובת זהירות אישית שחבים נושאי המשרה בטבע כלפי בעלי מניותיה, מה גם שחובותיהם של נושאי המשרה הן בראש ובראשונה כלפי החברה עצמה. שלישית, התרת התביעה הייצוגית של שוורץ לצד התביעה הנגזרת הקיימת תחשוף את נושאי המשרה לסיכון של כפל פיצויים, שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני הנזיקין. בנוסף, בית המשפט דוחה את טענתו של שוורץ כי טבע הטעתה את בעלי מניותיה בנוגע לפרשת השוחד, ומציין כי טענה זו לא הועלתה בבקשה הראשונית וחסרת שחר. בית המשפט מתייחס גם לחששותיו של שוורץ כי חלק מבעלי המניות עלולים למכור את מניותיהם לפני סיום התביעה הנגזרת ובכך לא ליהנות מכל פיצוי שייפסק. היא גורסת כי הפיצוי, אם בכלל, מגיע לחברה ולא לבעלי מניות בודדים, והשערת השוק היעיל לוקחת בחשבון את השינויים הפוטנציאליים בערך המניה. גם טענתו של שוורץ כי בקשתו של טלמור היא בקשה לגילוי מסמכים מצדיקה את תביעתו הייצוגית נדחית, שכן בית המשפט מתייחס לבקשתו של טלמור כאל תביעה נגזרת לצורך החלטה זו. יתר על כן, בית המשפט אינו מוצא טעם בטענתו של שוורץ בדבר פטור נושאי משרה בטבע מאחריות, וסבור כי היא חותרת תחת עצם תכליתם של פטורים אלה. לבסוף, בית המשפט מוצא לנכון להכריע בבקשה לסילוק על הסף בשלב זה, בהתחשב באופי המשפטי בעיקרו של הטיעון, ולפיכך דוחה את בקשתו של שוורץ. הוצאות טבע בסך 10,000 שקל מוענקות לשוורץ.