ת"א 1373/97

תקציר

התובעים, רוכשי דירות, תבעו את הנתבעים, בנק לאומי והמנכ"ל שלו, בגין נזקים שנבעו מאיחור במסירת דירות וליקויי בנייה, לאחר שהתקשרו בחוזים עם קבלן בניין שנקלע לקשיים כלכליים. התובעים טענו כי הבנק אילץ אותם ללוות ממנו כספים, הפר את חובת הגילוי, פעל בניגוד עניינים ופיקח ברשלנות על פרויקט הבנייה. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות לטענות אלה. נפסק כי חובת הסודיות של הבנק כלפי הקבלן אינה גוברת על חובת הגילוי כלפי התובעים, וכי היה על הבנק ליידע את התובעים על ניגוד העניינים לאחר שנודע לו על בעיותיו הכספיות של הקבלן. עם זאת, מרבית התובעים כבר חתמו על חוזים ורכשו דירות בשלב זה, כך שהבנק לא הפר את התחייבותו כלפיהם. באשר לתקופת הליווי הפיננסי, מצא בית המשפט כי הבנק נקט בכל הפעולות הנדרשות ולא התרשל בפיקוח על פרויקט הבנייה. עוד נקבע כי אחריות הבנק אינה משתרעת על איכות הבנייה, אלא רק על הזרמת הכספים, וכי התובעים עצמם התרשלו בהעברת כספים ישירות לקבלן, דבר שתרם לכישלון הפרויקט. כמו כן, המנכ"ל לא נשא באחריות אישית, שכן פעל מטעם הבנק. בסופו של דבר נדחתה התביעה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.