ת"פ 14628-10-13

תקציר

הנאשם הורשע בתקיפת עובד ציבור, בניגוד לסעיף 382א(א) יחד עם סעיף 379 לחוק העונשין. ההרשעה התבססה על עדותם המהימנה והמהימנה של המתלונן, עובד ציבור ועדות ראייה של סוהר. על פי דבריהם, הנאשם סירב לנקות את תאו ותקף את המתלונן פעמיים. ראשית, בעת שהותו בתאו של הנאשם, היכה הנאשם את המתלונן באגרופים בבטנו לאחר שהאחרון ביקש ממנו לצאת מהתא. לאחר מכן, באזור המחיצה, היכה הנאשם את המתלונן בבטנו בידו הימנית, בעוד ידיו אזוקות. גרסתה של המתלוננת לאירועים נתמכה בעדותו של הנאשם עצמו, שאישרה מספר פרטים מרכזיים. בנוסף, אי שיתוף הפעולה של הנאשם בחקירתו במשטרה והודאתו בבית המשפט בגרסתה של המתלוננת, העניקו אמינות נוספת לגרסת התביעה. השופט מצא את הסתירות בעדויות ואת אי חקירת עדים מסוימים כבלתי מבוססים, שכן גרסתו של הנאשם עצמו תמכה בנרטיב התביעה. ככלל, הראיות, לרבות הודעותיו של הנאשם עצמו, הוכיחו את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר.