רע"א 4655/14

תקציר

פסק הדין דוחה בקשת רשות ערעור על תיקון כתב תביעה, תוך שימת דגש על שיקול הדעת הפרוצדורלי הנתון בדרך כלל לערכאות נמוכות יותר. ערכאת הערעור ממעטת להתערב אלא אם כן יש סיבה חמורה, תוך שהיא מצטטת מספר תקדימים המדגישים עיקרון זה. בית המשפט מציין כי בעוד שתיקונים פרוצדורליים ניתנים בדרך כלל באופן ליברלי לבירור מחלוקות, קיימים חריגים כאשר תיקונים כאלה פוגעים בעקרונות של הגינות פרוצדורלית או תום לב, כמו במקרים של שיהוי מופרז או כאשר הם פוגעים בהגנות של צדדים אחרים, כגון תביעות התיישנות. במקרה הספציפי הזה, השיהוי של למעלה משלוש שנים של המבקש בהגשת התיקון – בעקבות שינוי בייצוג ופסילה מצד קבוצת תובעים – נעדר הצדקה מספקת, שכן בית המשפט מצא כי ראיות חדשות שהוצגו לא הובהרו כראוי, והטענה בדבר בעיות גישה למערכת המשפט נטו אינה רלוונטית. השלכותיו של השיהוי היו עמוקות, נוכח ההליכים המקדמיים המתמשכים והצורך לערב את המדינה כנתבעת נוספת, דבר שיאריך משמעותית את התיק בו מעורבים בעלי דין רבים נוספים. ההחלטה הכירה בכך שיעילות ההליך והאינטרסים הרבים של צדדים שלישיים גוברים על רצונו של המבקש בתיקון, מה גם שעדיין ניתן להתייחס לטענות במסגרת התביעה המאוחדת הרחבה יותר. משכך, הבקשה נדחתה ללא תגובת העירייה וללא צו הוצאות, דבר המחזק את עמדת בית המשפט בדבר התערבות סלקטיבית בדיסקרטיות הפרוצדורלית.