עב"ל 683/07

תקציר

בית הדין, לאחר שבחן את כל הטענות, העובדות התומכות וחוות דעת המומחים, החליט לדחות את הערעור ולאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"א-1991. פסק הדין הראשוני נחשב מנומק היטב ללא עילה מספקת להתערבות. חוות הדעת של המומחה, שנחשבה אמינה ביותר ובלתי משוחדת מאחר שאינה תלויה בצדדים, הייתה מרכזית בפסק הדין. בית המשפט הדגיש את המשקל שניתן לחוות דעת מומחה זו, אלא אם כן יש סיבה ממשית לסטות ממנה. במקרה דנן טען המערער בדבר אבחנתו הרפואית הנוגעת לתנאי עבודתו. בתחילה הניח המומחה כי המערער סובל מתסמונת התעלה הקרפלית, אך בהמשך הבהיר את היעדר הראיות לכך, ובמקום זאת זיהה ירידה בתחושה הקשורה לתסמונת קוביטלית. גם אם הייתה קיימת תסמונת התעלה הקרפלית, הגיע המומחה למסקנה כי אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המערער לבין המחלה, שכן תנאים אלה לא כללו את הגורמים האופייניים שיגרמו לתסמונת כזו. טענת המערערת כי המומחה הסתמך על תיאורי תנאי עבודה שגויים נדחתה, שכן תנאי העבודה, לטענת בית הדין האזורי, לא כללו שימוש בכלים הגורמים לרעידות בדומה לאלו הגורמות לתסמונת התעלה הקרפלית. עוד ציין בית המשפט כי חוות דעת שהוגשה על ידי המערערת נחשבה מאוחרת מדי, שכן היא באה לאחר ממצאיו המפורטים של המומחה. לפיכך, הערעור נדחה, ללא עילה להוצאות, כאשר ההחלטה ניתנה ללא נוכחות הצדדים.