ע"א 250/89

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על תוקפן של שתי הערות אזהרה שנרשמו לטובת בנק (המערערת) על חלקות קרקע בעקבות ביטול הסכם קומבינציה. בהסכם הקומבינציה, שנחתם בין בעלי הקרקע (המשיבים 1 ו-2) לבין חברה קבלנית (המשיבה 3), נקבע כי בעלי הקרקע יעבירו חלקים מזכויותיהם לחברה, אשר תבנה בית משותף על המגרשים. הבנק העניק הלוואות לשני זוגות רוכשים שרכשו דירות בבית המשותף, ונרשמו הערות אזהרה להבטחת ההלוואות. אלא שהחברה הקבלנית הפרה את ההסכם והביאה את בעלי הקרקע לעתור לביטולו ולמחיקת כל הערות ההתראה. בית המשפט המחוזי הורה על מחיקת הערות האזהרה של הבנק, בנימוק שהבנק הפר את הוראות בנק ישראל שהגבילו מתן הלוואות לרכישת דירות. לטענת בית המשפט, הבנק לא וידא כראוי את שלב הבנייה לפני מתן ההלוואות. עם זאת, בית המשפט העליון פסק לטובת הבנק וקבע כי הבנק הציג ראיות מספיקות כדי להצדיק את מתן ההלוואות מבלי להפר את הוראות בנק ישראל. בית המשפט קבע כי ניתן לרשום הערת אזהרה לטובת צד שלישי, כגון הבנק, גם אם הסכם הקומבינציה הבסיסי יבוטל. נמצא כי הפרת ההוראות על ידי הבנק, אם בכלל, אינה מצדיקה את מחיקת הערות האזהרה משום שאין בה כדי לשלול את תוקפם של הסכמי ההלוואה בין הבנק לבין רוכשי הדירות. יתר על כן, בעלי הקרקע, כצדדים שלישיים, לא יכלו להפיק זכויות כלשהן מההפרה הנטענת. לפיכך, קיבל בית המשפט העליון את ערעור הבנק וקבע כי יש להותיר את הערות האזהרה על כנן.