ע"א 154/06

תקציר

הערעור מערער על הריבית הנגבית בהיטל השבחה בעקבות מכירת זכויותיהם במקרקעין של המערערים. עיקר המחלוקת היא על מועד תחילת הריבית על ההיטל. המערערים טוענים כי זה צריך להיות המועד שבו קיבלו דרישת תשלום סופית ומחייבת, ואילו ועדת המשיב טוענת שזה צריך להיות המועד שבו נחתם חוזה המכר. לחילופין, מבקשים המערערים כי הריבית תחול רק ממועד קבלת שומת הוועדה. הם גם עותרים להפחתת הריבית הנגבית. בית המשפט מוצא כי פרשנותו המילולית של החקיקה הרלוונטית – התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה וחוק הרשויות המקומיות – תומכת בעמדת הוועדה. עם זאת, פרשנות תכליתית המתחשבת בכוונת המחוקק העומדת מאחורי החוקים ובאבסורדים העלולים לנבוע מיישום מילולי קפדני ראויה יותר. פסק הדין מבחין בין תקופות שונות ומחיל כללי שערוך משתנים בהתאם. התקופה הראשונה, ממועד חוזה המכר ועד למועד שבו הגישו המערערים לראשונה בקשה לאישור היטל, כרוכה ב"תשלומי פיגורים", הכוללים ריבית צמודה של 9% לשנה, והפרשי הצמדה. הדבר מתמרץ את חייב ההיטל להודיע מיד לוועדה על המימוש. התקופה השנייה, מבקשת החייב בהיטל לקבלת מידע על ההיטל ועד לקבלת דרישת תשלום, כרוכה בהפרשי הצמדה בלבד, ומעודדת את הוועדה לזרז את השומה. עבור התקופה השלישית, על החייב לשלם את הסכום המבוקש תוך 30 יום או לשאת ב"תשלומי פיגורים". אם החייב חולק על הסכום, הוא רשאי להגיש שומה נגדית וללכת בדרך של שומה מוסכמת או מכרעת. כל עוד החייב עומד בדרישות מבלי לגרום לעיכובים, הוא לא יחויב בריבית עבור תקופה זו. עליהם לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת תוך 30 יום מיום השומה, ואם ייכשלו, יישאו ב"תשלומי פיגורים" בסכום זה. יתרת ההיטל כרוכה בהפרשי הצמדה עד לקבלת דרישת התשלום על בסיס השומה הסופית. אם התשלום שולם תוך 30 יום, לא יחולו חיובים נוספים; אחרת, "תשלומי פיגורים" מתווספים. פסק דין זה מאזן בין החובה לשלם את ההיטל ללא דיחוי לבין הזכות להימנע מריבית מופרזת על סכומים לא ידועים ומעודד את שני הצדדים לפעול במהירות. לסיכום, בית המשפט קובע את הריבית שתשלם המערערים, מורה לוועדה להחזיר כל תשלומי יתר בתוספת ריבית וקצבאות, ופוסק למערערים הוצאות משפט.