ע"א 3356/09

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים הדוחה את תביעתה של קוסטודיה דה טרה סנטה, מסדר כנסייתי קתולי ובעל נכס בירושלים, לפינוי המשיב מהנכס. המשיב חתם עם המערערת על חוזה שכירות אחיד בשנת 1975. המערער טען כי המשיב היה פולש ותפס את הנכס שלא כדין. המשיב טען כי הוא דייר מוגן וקיבל את הסכמת המערערת להשכרת משנה של הנכס. בית משפט השלום מצא כי המערערת איבדה שליטה על ניהול נכסיה ואינה יכולה להצדיק את תביעתה לפינוי, מה גם שהמערערת לא שילמה דמי שכירות במשך שנים רבות. בית המשפט דחה את התביעה, אך ציין כי אם המערערת תזכה בתביעה כספית נפרדת בגין דמי השכירות המגיעים לה, היא תוכל לתבוע מחדש את הפינוי. המערערת ערערה וטענה כי היה על בית המשפט לדון לגופה של תביעת הפינוי. עם זאת, ערכאת הערעור מצאה כי המערער בחר להציג את התיק כפסק דין מקוצר, ובית משפט השלום הלך נכון בדרך הפרוצדורלית. ערכאת הערעור הדגישה כי פינוי דייר מוגן דורש הוכחת תנאי שכירות ספציפיים וכי לא הותר שינוי חזית התביעה. מאחר שהמערערים לא הלכו בדרך הפרוצדורלית הנכונה, הם אשמים. פסק דינו של בית משפט השלום היה נכון מבחינה פרוצדורלית ובהשלכותיו. בנוסף, התביעה החדשה שהגיש המערער בבית משפט השלום הפכה את הערעור הנוכחי למיותר. עוד ציינה ערכאת הערעור כי גם אם יתקבל הערעור, אין בכך כדי להועיל למערערת, שכן היא יכולה לבקש את אותם סעדים בהליך החדש. לבסוף, הציע בית המשפט כי טענת המערערת בדבר סעד מן היושר מוקדמת מדי, שכן היא לא נדונה בבית המשפט הפרוצדורלי. הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם למשיב 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.