עת"מ 1390/05

תקציר

פסק הדין מקבל את העתירה ומורה על ביטול האגרות שהטילה הוועדה המקומית מעבר לארנונה. הוועדה המקומית אינה רשאית לגבות תשלומים המכונים "אגרות חינוך, תרבות ופנאי" ו"אגרות אחזקה". אגרות אלה הוטלו ללא אישור הממונה, הנדרש על פי חוק. המועצה המקומית, שהיא הגוף העליון של הוועדה המקומית, מחויבת לקבל את אישור הממונה להטלת אגרות כאמור, ואין זה הגיוני שהוועדה המקומית תהיה פטורה מדרישה זו. העיקרון הבסיסי הוא שרשות מקומית אינה יכולה לגבות כספים מהציבור אלא אם כן הדבר מותר על פי חוק, ומאחר שהוועדה המקומית לא ביקשה אישור לאגרות, הטלת האגרות אינה תקפה. יתר על כן, "דמי האחזקה" בעייתיים גם משום שהם מוטלים על תושבים שאינם משתמשים בשירותים המדוברים, דבר שאינו סביר. באשר לסכום הארנונה, לא הייתה הצדקה להגבלה שהוטלה על גודל הנכסים לצרכי ארנונה, והעותרים זכאים לטעון להפרשים המגיעים להם. המשיבים חויבו לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪, שמחציתו תועבר לעותרים ומחציתה למשרד הפנים (המשיב 3).