ע"א 109/84

תקציר

במקרה הנדון, בית המשפט העליון דן בערעור שעסק במחלוקת על בעלות ושימוש בתוכניות הנדסיות לתרנים טלסקופיים. המערערים, מהנדס ושותפו לייצור, טענו כי המשיב 3 הפר את ההסכם ביניהם בכך ששיתף את המשיבים האחרים בתכניות ההנדסיות ללא רשות. הדבר הוביל לתביעות על הפרת חוזה, עשיית עושר ולא במשפט והפרת זכויות יוצרים. תחילה דחה בית המשפט המחוזי את תביעת המערערים מחוסר עילה, וציין כי המערערים לא הגישו בקשה לתיקון התביעה למרות שניתנה להם ההזדמנות. בית המשפט העליון הדגיש כי על פי תקנות סדר הדין האזרחי, לבית המשפט שיקול דעת לדחות תביעות ללא בקשת צד כאשר תביעות אלו חסרות עילה. עם זאת, בית המשפט לא צריך לדחות תביעות שניתן להציל באמצעות תיקונים. במקרה זה, המערערים לא פירטו את התיקונים הנדרשים, מה שהוביל לדחיית הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט העליון מצא כי הטענות עשויות להיות מוצדקות, במיוחד בנוגע להפרת זכויות יוצרים, שכן התוכניות יכולות להיחשב כ"יצירה ספרותית" על פי חוק זכויות היוצרים האנגלי משנת 1911. התוכניות גם הוחרגו מדרישת המדגם של פקודת הפטנטים והמדגמים, והותירו מקום לתביעות זכויות יוצרים. יתר על כן, עילות חוזיות היו תלויות בהוכחת קיומה של הסכמה בעל פה לגבי השימוש בתכנית, וניתן היה לשקול עשיית עושר ולא במשפט אם לא היו הפרות של זכויות קנייניות. בסופו של דבר, החליט בית המשפט העליון להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לדיון מלא, תוך הכרה בפוטנציאל הצדק בטיעוני המערערים. הוצאות הוטלו על המשיבים מאחר שהתנגדו לקבלת הערעור.