ע"א 67168-05-23

תקציר

עניינו של פסק הדין בהחלטת ערכאת הערעור האם להפוך את ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא בנוגע לתקרית לשון הרע לכאורה. המערערת טענה כי שגה בית משפט קמא בכך שדחה את גרסתם לאירועים וטען ללשון הרע בשל התנהגות ושפה פוגענית מצד המשיב. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית משפט קמא, תוך הדגשת העיקרון לפיו ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בקביעות עובדתיות של בתי משפט קמא אלא אם נפלה טעות ברורה או מסקנות בלתי סבירות. בית משפט קמא בחן סרטוני אבטחה, נעדרי שמע, וראיות נוספות, ולא מצא עילה מספקת לקבל את טענות המערער. הניתוח הדגיש כי גם אם גרסתו של המערער הייתה מתקבלת, אין בכך משום לשון הרע לפי ההגדרה החוקית, הדורשת פוטנציאל סביר להשפלה פומבית. בית המשפט ציין כי התנהלותו הנטענת של המשיב, אף שהיא גסה ופוגענית, אינה מהווה לשון הרע, שכן היא משקפת באופן שלילי יותר את מי שאמר את הדברים ולא את המטרה. יתר על כן, בית המשפט התייחס לסוגיית קטעי הווידאו החסרים לכאורה, וקבע כי אין ראיות קונקרטיות למניפולציה מצד המשיב. חרף דחיית הערעור, הכיר בית המשפט בכך שהמערער ככל הנראה חווה אינטראקציה שלילית, דבר המצביע על אהדה בכך שביטל את הוצאותיו של בית משפט קמא על המערער והגיע למסקנה כי על כל צד לשאת בהוצאותיו, דבר המשקף רגישות לנזק הסובייקטיבי שחווה המערער למרות התוצאה המשפטית.