ע"א 5232-05-22

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת על נזק לרכב שנגרם לכאורה במחדל של המערערת. המשיבה, חברת ביטוח, ביקשה להשיב את הסכום ששולם למבוטחה מכוח זכות התחלוף, לאחר שרכבו של המבוטח פגע בבור ביוב פתוח בתחום שיפוטה המוניציפאלי של המערערת. בית משפט קמא פסק לטובת המשיב, והביא את המערער להגיש ערעור. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור ואישרה את פסק דינו של בית משפט קמא. בית המשפט לא מצא טעם בטענות המערער, והסכים כי הנזק ואחריותו של המערער הוכחו. בית המשפט הדגיש את ההסכמה הפרוצדורלית שהושגה בין הצדדים במהלך הדיון, שאפשרה את שמיעת שני עדי המשיב, וקבע כי התנגדותו הכללית של המערער נעדרת תוכן. זאת ועוד, בית המשפט קיבל את חוות דעתו של השמאי ואת הוראת התשלום כראיה תקפה, שכן המערערת לא מימשה את זכותה לחקור את המומחה בחקירה נגדית. עוד נקבע כי חובת הזהירות של המערערת לתחזוקת הדרכים בתחום שיפוטה הופרה, מה שהוביל לנזק. נוכח דחיית הערעור, פסק בית המשפט למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, כאשר יתרת ערבות המערער הוחזרה להם.