ע"ע 65753-06-20

תקציר

בית המשפט מצא כי יש לדחות את הערעורים באופן עקרוני, ולא קיבל את טענות המערערים כי הם עובדי החברות המשיבות. בית המשפט קבע כי המערערים לא הועסקו על ידי מיפעת, וכי החברה ומיפעת ניסו להכשיל את התביעה. עוד נמצא כי המערערים לא הוכיחו כי עבדו במיפעת במשך תשעה חודשים רצופים, ולכן אינם יכולים להיחשב כשכירים לפי חוק העבודה. בית המשפט דחה את טענת החברה כי לא ידעה על המערערים, אך מצא כי נטל ההוכחה לתקופת ההעסקה מוטל על החברה. עוד מצא בית המשפט כי טענות המערערים בעניין חוזי הפסד וכרטיסי נוכחות אינן נתמכות, וכי המערערים לא הביאו ראיות מספיקות להרמת מסך ההתאגדות ולהטלת אחריות אישית על בעל המניות. עם זאת, בית הדין מצא ליקויים בתלושי השכר של המערערים ופסק להם פיצוי מוגדל בגין אלה, וכן בגין אי יידוע החברה על תנאי העסקתם. למרות שני פסקי דין אלה, הערעורים נגד החברה ושני נתבעים נוספים נדחו ברובם, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.