ע"פ 2473/07

תקציר

כתב אישום הוגש נגד המערער, יחד עם שניים נוספים, אבי ושי, בגין עבירת רצח וקשירת קשר לביצוע פשע. כתב אישום נפרד הוגש נגד עסי, ששימש כעד תביעה במשפט. נטען כי המערער דקר למוות את רענן לוי בסמוך לאלה, כאשר על פי הדיווחים שי ואסי נכחו במקום, ואבי חסם את דרכו של המנוח באמצעות רכב. המשיב (התביעה) התכוון לזמן עדים רבים להוכחת אשמת הנאשמים. עדה אחת כזו, רעות רובין, חברתו לשעבר של אבי, מסרה עדות שכללה דברים שנאמרו לכאורה על ידי אביו של המערער, אשר סיבכו את המערער בדקירה. בא כוח המערער טען כי עדות זו אינה קבילה וביקש לדחותה, אך בית המשפט התיר את שמיעתה. לאחר מכן ביקשה ההגנה לפסול את בית המשפט קמא, בקשה שנדחתה. ערעור על החלטה זו הוגש בפני בית המשפט המחוזי. שופט בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בקובעו כי חשיפת בית משפט קמא לראיות פסולות אינה עילה מספקת לפסילה. השופט ציין את חזקת המקצועיות בקרב השופטים, המאפשרת להם להתעלם מראיות פסולות בעת מתן גזר הדין לנאשמים. במקרה הנוכחי לא הוצגו נסיבות חריגות המצדיקות את פסילתם של שופטי בית משפט קמא, שכן החשיפה לראיות בלתי קבילות לא הגיעה ל"מסה קריטית". מבחינה כמותית, רק שני עדים העידו עד כה, ועדותה של רעות לא השפיעה באופן משמעותי על תיק התביעה נגד המערער. מבחינה איכותית, הראיות הפסולות לא השפיעו עד כדי כך שהן היו מוטות את השופטים, במיוחד לאור ההנחה שהם יכולים להפריד בין ראיות קבילות לראיות בלתי קבילות. לפיכך, הערעור נדחה, והמשפט ימשיך באותו הרכב שופטים.