רע"פ 8720/09

תקציר

במקרה זה דחה בית המשפט את הבקשה לביטול צו הריסה מינהלי לפי סעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. הסעיף מעניק לבית המשפט סמכות לבחון את חוקיותם של צווים כאלה, וקובע כי ביטול אפשרי רק אם הבנייה בוצעה כדין או אם הריסתה אינה נחוצה כדי למנוע מצב בלתי הפיך. המערער לא הוכיח תנאים אלה, ולא נמצא פגם בהליך המנהלי של הוצאת צו ההריסה. הבנייה המדוברת בוצעה ללא היתר, ולמרות צו הפסקת עבודה שיפוטי, נמשכו פעולות הבנייה. ביקורות שנערכו באתר על ידי רשויות הבנייה תיעדו הפרות מתמשכות אלה, מה שחיזק את הצורך בפעולת האכיפה. בית המשפט הדגיש כי צווי הריסה מנהליים חיוניים לאכיפת חוקי התכנון ולמניעת בנייה בלתי מורשית, תוך שהוא מתייחס למקרים קודמים המדגישים את חשיבותה של אכיפה מהירה כדי להימנע מקביעת עובדות מוגמרות. בנייתו של המערער הוכרה כבלתי מורשית מבחינה משפטית, ולא הוצגה כל ראיה משכנעת המצדיקה את פינוי הצו. כתוצאה מכך, אימץ בית המשפט את ההחלטות הקיימות של הערכאות הנמוכות יותר לקיים את צו ההריסה, ושלל כל התערבות מוצדקת או עיכוב בביצועו. דחיית רשות הערעור שיקפה התחייבות לאכיפה קפדנית נגד בנייה בלתי חוקית, שהוכרזה ב-1 בנובמבר 2009.